דף זה הוא החופשי מבין דפי האתר. כאן תמצאו הגיגים, מחשבות וביקורות - דברים שמעסיקים אותי, נושאים שלדעתי יש להעלות  על סדר היום או דעות שחשוב לי להשמיע.

הבהלה לשטרות - 26.11.2016

על החלטת ממשלת הודו להוציא בן לילה שטרות בסך 500 ו-1000 רופי מהמחזור 

ב- 8.11 בצעד חסר תקדים החליטו נרנדרה מודי, ראש הממשלה של הודו, יחד עם צמרת השלטון לאסור על השימוש בשטרות שערכם 500 ו-1000 רופי. מדובר על ביטול 86% מסך הכסף המזומן בהודו, שמוערך ב- 15 טריליון רופי הודי - 220 ביליון דולר!



ההחלטה הזו, שהתקבלה באופן חרישי לחלוטין, נפלה בין לילה, מבלי שאיש למעט מקורביו ושומרי סודו יידעו על כך ועוררה תדהמה ומצוקה בכול רחבי תת היבשת. מיליארד וכמעט שלוש מאות מיליוני בני אדם התעוררו אל שחר שבו נודע להם שרוב כספם השמור במקומות מסתור כאלו ואחרים לא שמיש עוד
! מאות מיליוני בני אדם – הודים ותיירים שנקלעו לעין הסערה במהלך טיולים, נותרו ללא כסף זמין. אומנם הרופי ההודי הוא אינו מטבע מוערך וסחיר בשוק הבינלאומי, אולם הוא בכל זאת מטבע שמשמרת נאמנה כשישית מאוכלוסיית העולם.

מה עמד מאחורי החלטתו של מודי? הודו היא מדינה שבה רוב הכסף הוא שחור. כמדינה שגם כיום רוב אוכלוסייתה כפרית ושמבחינות רבות עודנה מנהלת אורח חיים מסורתי, גם בתחום הכלכלה – לרוב האזרחים אין עדיין חשבונות בנק. וגם אם יש להם – רוב העסקאות בהודו, ביניהן עסקאות ענק, נעשות בהעברת כסף מזומן מיד ליד מבלי שייגבו עליהן מסים. השחיתות והפריצות חגגו. כחלק מנסיונו להדהיר את הודו לעבר המודרנה וכחלק ממאבקו בשחיתות החליט מודי להכחיד את השוק השחור המשגשג ולהוציא מהמחזור את השטרות המזויפים. בנוסף, זיוף הכספים בהודו, ובמיוחד בערכי השטרות המדוברים, שהיו עד עתה הגדולים בנמצא, הוא מכת מדינה בהודו. בניגוד למדינות אחרות (למשל סין) שבהן בכול מקום בודקים את כשרות השטרות בהודו הכול פרוץ.

ההחלטה המדינית מחקה בין לילה כמעט את כל ההון השחור במדינה והביאה לכך שהמחזיקים בכספים לא-חוקיים נפרדים מהם לעד או נאלצים להביא אותם לפיקוח וניטור של המדינה. זהו מהלך כלכלי חסר תקדים ומדהים בנועזותו, הן בדרך שבה נעשה והן בהיקפו! ככלות הכול מדובר על הכלכלה השביעית בגודלה בעולם! לדברי מודי המהלך יביא את הודו לרווחה כלכלית שכמותה לא הייתה בעת המודרנית.

חשוב לציין כי להחלטה הפתאומית קדמה בחצי השנה האחרונה תעמולה של מדיניות הפקדת כספים מבלי שיישאלו שאלות. המדיניות דומה למבצעים שנערכים מעת לעת בארץ, כשהציבור נקרא להשיב ציוד צה"לי לתחנות משטרה בישראל מבלי שיישאל שאלות. באמצעי התקשורת הובטח כי אלו שיגיעו להפקיד את כספם לא יישאלו כיצד צברו את הכסף, גם אם מדובר בסכומי עתק. מרבית בעלי ההון התעלמו מהקריאה.

הממשלה הודיע שעד ה- 30.12.2016, יכולים אזרחי הודו להפקיד סכומים של עד 250,000 רופי בשטרות כסף ישנים מבלי שיישאלו שאלות. עם זאת, כל מי שיגיע להפקיד סכומים גדולים יותר בבנק יחויב לדווח על הכנסותיו וצפוי לקנסות כבדים מאוד ואף לעונשי מאסר אם יתברר שהעלים מס בשיעורים גבוהים. האלטרנטיבה היא אובדן כול הכסף. כדי למנוע מסלולים עוקפים - מס גבוה הוטל על החלפת שטרות תחת הפקדתם בבנק.

כרזת פרסומת כחלק מהמאבק נגד שחיתות במדינה. הכיתוב: "הימנע משחיתות בכול רמותיה" במקום "הבנק הממשלתי של הודו" ו"אני מתחייב לא לתת ולא לקבל שוחד" במקום "אני מתחייב לשלם סך X רופי לזה שמגיע לו תשלום ממני"

ומה קורה בפועל? המהלך כמובן גורם לכך שיותר ויותר הודים פותחים כעת חשבונות בנק, כפי שביקשה הממשלה שייקרה. במקביל, פורצות ברחבי הודו הפגנות רבות. מאות מיליונים תוהים מדוע נעשה המהלך דווקא עתה ומותחים ביקורת חריפה על כך שהמהלך נעשה דווקא בעונת הזריעה של השדות ועונת החתונות, הידועה כעונה שבה נזקקים לכסף מזומן יותר מכול!. ישנם תורים אימתניים בבנקים ובכספומטים (שעובדים לאט מאוד מכיוון שטכנית אינם מותאמים לשטרות החדשים, שגודלם שונה מהותית מהשטרות הישנים שתוקפם פג). פעם אחר פעם אוזל בדלפקים ובכספומטים הכסף המזומן שנותר חוקי. בשוק החופשי אין די שטרות לשלם בהם ולהחזיר בהם עודף. הבהלה לשטרות בעיצומה וגם על כך ישנה מחאה חריפה, שהממשלה לא דאגה מבעוד מועד להנפיק די שטרות וכי בימים הראשונים למהלך הורשו אנשים להמיר 4000 רופי לכול היותר. לצד התורים האין-סופיים ישנה נסיקה ברכישת מוצרים יקרים, כגון תכשיטים, זהב ועוד. ישנם גם דיווחים על אילי הון ואבות משפחה שמתאבדים ועולה החשש שגל ההתאבדויות יהפוך המוני. בין לבין מתחוללים אירועים עצובים משעשעים כמו הימלטות של נהג משאית כסף שבדרכו לטעון כספומטים במזומן נמלט עם הרכב שבו שטרות חדשים בשווי 140 אלף דולר.

אין ספק כי דרך הפעולה בה בחר נועדה לשוות לו מעמד ריכוזי איתן, כזה שמזכיר לראשי המדינות ברפובליקה מי השליט האמיתי. המהלך השיב את הכוח המתרופף אל השלטון המרכזי.
מעבר לכך: מאז עלה לשלטון מבקש נרנדרה מודי להצטייר כאבי האומה ההודית החדש. לא אומה הינדואית, כי אם אומה הודית, כלל דתית. ככזה הוא מתריס בין השאר כנגד גנדהי שבסופו של דבר תמך בתכנית החלוקה שבה חולקו שטחי הראג' הבריטי בין הודו לבין פקיסטאן ופקיסטאן המזרחית (ולימים גם בנגלה דש). דיוקנו של גנדהי הוא זה שמתנוסס על כל שטרות הכסף בהודו. הרהבת העוז ל"שחק" בשטרות כמוה כערעור מסוים על מעמדו ההיסטורי של גנדהי, אולי על מנת להציב את מודי כאבי אומה חדש, תחתיו.