דף זה הוא החופשי מבין דפי האתר. כאן תמצאו הגיגים, מחשבות וביקורות - דברים שמעסיקים אותי, נושאים שלדעתי יש להעלות  על סדר היום או דעות שחשוב לי להשמיע.

לפעמים ההבדל בין לאומנות לאחווה הוא בסך הכול עובי של דגל - לקראת יום העצמאות ה-70 של ישראל

yבבאקו, בירת אזרבייג'ן, ניצב עד לאחרונה תורן הדגל הגבוה ביותר בעולם (162 מטרים). שבע שנים אחר כך הוצב תורן דגל גבוה יותר בג'דה שבערב הסעודית (171 מטרים). עם זה יכלו האזרבייג'נים להתמודד, אבל כשבדושנבה, בירת טג'יקיסטאן ובאחשבאד, בירת תורכמניסטאן השכנה, הוצב תורן דגל הגבוה ב-3 מטרים מתורן הדגל בבאקו הוחלט על הסרתו והקמת תורן חדש, גבוה יותר, תחתיו. הסיפור הזה נשמע הזוי וגרוטסקי עד כדי גיחוך, במיוחד כשמדובר במדינה שבה שולטים אוליגרכים והפערים הסוציו-אקונומיים בין שכבת השמנת הדקה לשאר העם עצומים. איך לומר – אם ההתעקשות על הנפנוף ב"שלי יותר גדול (או יהיה כזה!)" זה לא היה כל כך עצוב זה יכול היה להצחיק. ובכלל, יש מי שרואה בדגלים ביטוי מתועב ללאומנות המבדלת בין עמים ואנשים ושוללת את רעיון אזרחות העולם.



בעבודתי אני צולח את כבישי ישראל לאורכם ולרוחבם ופוגש את כל חלקי החברה הישראלית. וכל הזמן מסתכל. מסתכל ורואה. ומקשיב. הרבה. לפעמים אני מרגיש כמו סיסמוגרף לתהליכים שונים שאותם אני מסוגל לחזות, לא כנביא, חלילה, אלא כמי שמחובר לנימים דקים של תדרי המציאות, לפני שהיא הופכת לגלויה וברורה.
השנה הופתעתי ממיעוט הדגלים שמתנפנפים מבתי מגורים, מעל מכוניות ובתי עסק. באופן אישי אני כבר שנים לא מעט נמנע מתליית דגל מחלון ביתי או על רכבי. יחסי אל הדגל גדוש בחשדנות, כמי שלא יודע מה מוסתר מאחורי צחות לובנו ולא בהכרח רוצה להיות מזוהה עם השופרות הרועמים שהולכים ומקיפים אותו. ובכל זאת, היעדרם המובהק של הדגלים במרחב הציבורי העציב אותי.



בספקטרום הרחב שנפרס בין לאומנות קיצונית להתנגדות לכל סממן לאומי קיימת חברה אנושית שחבריה שוחרים טוב, פועלים מתוך סולידריות ומשקיעים ממרצם לטובת רווחת הכלל ולמען עתיד משותף טוב יותר. חברה שכזו בהכרח גאה בהישגיה ובהחלט מוצאת לנכון לבטא את גאוותה ואת אחדותה, בין השאר בדגל. כן, למה לא? הרי כולנו מייחסים לסמלים כאלו ואחרים חשיבות. בעיני היעדר הדגלים המובהק, הכמעט מופגן, הוא סממן לחברה במשבר עמוק, על כל משמעויותיו. ואולי אני מקיש כאן אלא מתוך עצמי בלבד. הלוואי והייתי יכול רגשית, להניף דגל קטן מעל ביתי ומכוניתי, מעל לבי.

מזל-טוב ישראל בת ה-70.
אכן, הרבה מזל את צריכה, כי נכונות וכוונות טובות כלפיך אין.