דף זה הוא החופשי מבין דפי האתר. כאן תמצאו הגיגים, מחשבות וביקורות - דברים שמעסיקים אותי, נושאים שלדעתי יש להעלות  על סדר היום או דעות שחשוב לי להשמיע.

לקראת יום ירושלים - 6.5.2018

החודש, בכ"ח באייר (13.5), יחול יום איחוד ירושלים. האומנם חוברה לה העיר יחדיו? ומה פשר המשמעות העמוקה של חיבור בין אדם למקום?
לפעמים נדמה כי הדבר היחיד שמאחד אותה הוא הרצון של כולם להשתלט עליה תוך שהיא שבה ונקרעת לגזרים.
הצהרותיו של נשיא ארצות הברית בדבר העברת שגרירות ארצו בישראל מתל אביב לירושלים כמו מחדדות את הקשר המובן מאליו, הבלתי נפרד, בין העם היהודי לעיר קודשו. אולם, עד כמה הקשר הזה בלתי נפרד?





בלי לפגוע, חלילה, במעמדה של ירושלים ובמקום הרגשי והרוחני שתפסה בלבבות יהודיים לאורך הדורות, וכמובן – בלי שום היבטים פוליטיים.
נראה כי לירושלים ניתן מעמד בעל תוקף לאומי ממשי רק בימי שיבת ציון. רק אז נכרכים יחדיו עיר בירתו של דוד המלך והר המוריה - מקום עקידת יצחק. מפתיע הדבר ככל שיהיה, ירושלים, עיר הבירה, המקום שממנו הושתת העולם (אבן השתייה), עיר הבירה של הממלכה המאוחדת, המקום שבו ניצבו בית המקדש הראשון והשני לא מוזכרת בחמשת חומשי התורה ולו פעם אחת. 

המקום הראשון הקושר את הר המוריה ומקום עקידת יצחק עם ירושלים ומכונן קשר הדוק ובלתי נפרד בין אברהם, העיר קדושה והשושלת מקודשת נעשה בדברי הימים ב', פרק ג' פס' 1: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי."
בחושבי על ירושלים כעל מקום שאין בלתו לעם היהודי, איני יכול שלא להרהר במראות ובמהלכים השונים שבהם אני חוזה ושאותם אני מלקט במסעותיי.

קחו למשל שני עמים אחרים, קדומים למדי, הארמני והגיאורגי, שגאוותם הלאומית ולכידותם אינה נופלת במאומה מהלאומיות היהודית, אולם מעמד עיר הבירה שלהם שונה לחלוטין משל ירושלים. 
העם הארמני הוא העם הראשון בעולם לקבל על עצמו את האמונה הנוצרית. בירתו ומקור גאוותו היא העיר ירוואן. ארבוני (עיר הנצחון), מצודה אוררטית שהוקמה במקום על ידי המלך ארגישטי הראשון בשנת 782 לפנה"ס היא שהעניקה לירוואן המודרנית את שמה, אלא שחשיבותה היחידה של מצודת ארבוני הייתה בכך שסימנה את הגבול החדש של ממלכת אוררטו, מעבר לנהר אראס (המנקז את פתחת אררט). 

נוכח פני אררט. ירוואן, בירת ארמניה המודרנית

בירותיה של ארמניה (שרק להרף היסטורי הייתה עצמאית ומאוחדת) נדדו ממקום למקום בתחומי עמק אררט ואף מעבר לו. לימים התקבעה העיר ווגרשפט (לימים אג'מיאדזין), הנמצאת בצפון עמק אררט, כמקום המקודש ביותר לארמנים, אולם לא תמיד ישב בה ראש הכנסייה.
בין המאות 12-14 הממלכה הארמנית העצמאית כלל לא ישבה על אדמתה ההיסטורית, אלא עברה לקיליקיה (מרחב העיר אדנה, לחופי הפינה הצפון-מזרחית של הים התיכון, תורכיה של היום). באותם ימים הקתוליקוס, ראש הכנסייה הארמנית, ישב בכנסיה מבוצרת על גדות נהר פרת. 

ומה אצל שכנתה של ארמניה מצפון? אי אז, עם איחודה של גאורגיה על ידי בית המלוכה הבגרטוני בגבולותיה של היום, הייתה בירתה העיר כותאיסי. המרכז הדתי החשוב ביותר שלה היה ונותר מצחטה, שלאחר המאה ה- 6 לסה"נ מעולם לא שבה להיות בירה. בעת המודרנית הפכה טביליסי לבירה (קודם לכן הייתה בירת כרתלי, המחוז המרכזי של גאורגיה, בלבד). והנה, לפני כמה שנים, עם ניסיונו של מיכאיל סכאשווילי, נשיא גאורגיה הקודם לקשור את שמו בשושלת המלוכה הבגרטונית הוא החליט על העתקת הבירה לכותאיסי והאף נקט צעדים שונים כגון הקמת בית פרלמנט מפואר.
מתוך שתי הדוגמאות הללו מסתבר שאחדות, לכידות וגאווה לאומית עתיקת יומין אינה בהכרח תלויה ברצף קיומה של עיר בירה. 

קבר סידוניה בקתדלת סווטי צחובלי, קודש הקודשים של העם הגיאורגי. מצחטה, בירת מחוז כרתלי.


בית הפרלמנט שהקים הנשיא מיכאיל סכאשווילי בעיר כותאיסי.

בחושבי על המודל הארמני אני תוהה לפשר הדרישה הארמנית הבלתי מתפשרת לכלול את הר אררט, הנמצא כיום בתורכיה, בשטח המדינה. ההיסטוריה הארמנית שבה ומוכיחה שמשכנו הבטוח והיציב ביותר של ההר המושלג הוא בצפונות לבו של המאמין.
האם יהיה מי שיעז לשאול שאלה כזו בנוגע לירושלים – ולו באופן תיאורטי?