קטעים-נבחרים

פרק 5: חצאים

"איפה התינוק?" שאלה סַנְגֵ'יי, מנהיגת החבורה, מיד בהגיען לחצר.
    "התינוק כאן, גברתי, ממש כאן" נחפזה אחת הנשים לומר, קמה על רגליה ומיהרה הביתה פנימה.
    היא קראה ליולדת, שקמה כנראה ממיטתה ועתה ניצבה מתנודדת על המפתן, נושאת את פרי בטנה בזרועותיה. "זה ילד ראשון לך" פנתה אליה סַנְגֵ'יי בקול מאונפף ובניענועי ראש קלים, כשחברותיה החלו לתופף, "ילד ראשון... ויהיו לך עוד, אם ירצו האלים. בריאים יהיו כולם, אם תעשו הטוב בעיני האלה" אנפפה ההיג'רה.
    "קראי לבעלך לכאן!" פקדה לפתע בקול סמכותי, שלא תאם כלל את טון דיבורה הקודם. התופים והמצלתיים חדלו. עתה ניצבה ההיג'רה מול האם הטרייה בעמידה קפואה ומתריסה, נעצה בה עיניים מצומצמות, פלשה במבט חודרני אל עומק מדורי פחדיה והפכה בהם כבשלה. נער מבועת מיהר אל ירכתי החצר ושב כשאחריו נחפז האב. גבר משופם, צעיר ביותר למראה ומבויש עד אימה, נדחק בזהירות בין היושבים וניגש לעבר סנג'יי. היא שלחה ידה למפשעתו וחפנה את אשכיו. כשהיא אוחזת באיברו כמי שאומדת משקל, נעצה מבטה בעיניו והכריזה בפני כל באי המקום שיש לו, לאב, כוח גברא טוב.
    "הרבה בנים בריאים אתה יכול להוציא מזה" הודיעה לאיש, שנראה כאילו בזה הרגע בלע מוט ברזל מלובן. היא שמטה את אחיזתה ממנו, הנהנה וטפחה על שכמו ופנתה אל אשתו, שהביטה במתרחש בהבעת פנים קפואה.
    "בתי, נצלי את מה שיש לו לתת לך, את בת מזל לזכות בכוח פוריות כזה. הוא בטח גם מהנה אותך מאוד" קבעה סנג'יי בלי לבקש אישור לדבריה. שאר ההיג'רות צחקו ברמה וחזרו לתופף ולשיר.