בלוג
דף זה הוא החופשי מבין דפי האתר. כאן תמצאו הגיגים, מחשבות וביקורות - דברים שמעסיקים אותי, נושאים שלדעתי יש להעלות  על סדר היום או דעות שחשוב לי להשמיע.

ליצירת קשר:

בלוג

  • "המקום הכואב" - בעקבות קריאת הספר "מקום קטן" / ג‘מייקה קינקיד

    הספר "מקום קטן" / ג'מיקה קיינקיד כתוב כולו כפניה אל הקורא, תייר אלמוני בפוטנציה, עם נחיתתו באי הקריבי אנטיגואה. הוא פוער צוהר אל פצע גדול שממאן להירפא, פצע שאף פעם לא נוח להציץ לתוכו. הפצע הזה סמוי מן העין. כלומר, הוא כה גלוי עד שבמקרים רבים לא מבחינים בו כלל. קיומו כה נוכח עד שהוא נראה כמצב טבעי, שגרתי, נכון ונורמאלי. אדם נזקק למידת רגישות רבה ולמיומנויות מיוחדות, נרכשות, כדי להבחין שהוא בכלל קיים. נדמה שהספר הזה מבקש לעורר את הרגישות הזו והופכה לכלל מיומנות.

  • "רודפי העפיפונים" - "פסטיבל העפיפונים" באחמדבאד - 15.1.2017

    העיר אחמדבאד, שמניין תושביה מתקרב לשישה מיליונים, דממה. התנועה ברחובות ההומים ופקוקים בדרך כלל, הייתה מועטה ביותר. הרחובות היו כמעט ריקים מאדם ורוב החנויות היו סגורות, אולם בעוד רחובות נזנחו באופן חריג – כל גגות העיר מלאו אדם, כאילו ביקשו התושבים להעתיק את ההתרחשות האנושית מהקרקע לשמיים.

  • הדלאי בא, בא! - משבר היחסים בין סין למונגוליה בעקבות ביקורו של הדלאי לאמה באולאן בטור - 25.12.2016

    בנובמבר ערך הדלאי לאמה ביקור היסטורי במונגוליה. בתגובה לביקורו החליטה סין לסגור את מעברי הגבול בינה לבין מונגוליה. מה הקשר של הדלאי לאמה למדינת הנוודים הנידחת ומה כל כך הרגיז את הסינים?

  • הבהלה לשטרות - 26.11.2016

    על החלטת ממשלת הודו להוציא בן לילה שטרות בסך 500 ו-1000 רופי מהמחזור 
    ב- 8.11 בצעד חסר תקדים החליטו נרנדרה מודי, ראש הממשלה של הודו, יחד עם צמרת השלטון לאסור על השימוש בשטרות שערכם 500 ו-1000 רופי. מדובר על ביטול 86% מסך הכסף המזומן בהודו, שמוערך ב- 15 טריליון רופי הודי - 220 ביליון דולר! ההחלטה הזו, שהתקבלה באופן חרישי לחלוטין, נפלה בין לילה, מבלי שאיש למעט מקורביו ושומרי סודו יידעו על כך ועוררה תדהמה ומצוקה בכול רחבי תת היבשת.

  • הצד העלום של השטפונות - 2.1.2016

    בעוד הנהייה אחר שטפונות הופכת לתחביב מתפשט (ובצדק!) ותמונות רבות הוד מופצות ברשתות החברתיות לכל עבר, יש מה שתמיד מקפידים להסתיר או לחתוך מהפריים: הזוהמה שהשטפונות הללו נושאים איתם הלאה ומשקיעים בסופם.

  • הקוהינור - גלגולו של יהלום - 17.11.2015

    בעקבות הריאיון הקצר אתמול ב"לונדון וקירשנבאום" קיבלתי בקשות רבות לספר עוד על הקוהינור ואני נענה, בעיקר בגלל שלא הספקתי לומר את העיקר. רציתם? – קיבלתם. זה יהיה ארוך.


     

     
  • באנו חושך לגרש? - על תפישת החושך והאור

    באנו חושך לגרש? - על תפישת החושך והאור

    פורסם במגזין "חיים אחרים", בגליון מס' 219, דצמבר 2014
    בדרך ככל מקובל לתאר את החושך והאפלה כמקור הרוע. האופל מזוהה עם כוחות קמאיים ורעים, עם דכדוך וקדרות, בעוד האור נתפש כנציג הכוחות הטובים, המעוררים חיים, המגנים, המיטיבים והמשמחים. לא בכדי אחד משירי חנוכה המוכרים ביותר הוא "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש". מעניין לגלות שבקרב מיסטיקנים והוגי דעות מופיע רעיון עקבי לפיו דווקא המקום שבו מתפוגג האור ושוררת עלטה הוא זה שבו ניתן להגיע אל תובנות גבוהות ואל האמת, המזוהה לא אחת עם האל. האומנם נעלה האור על החושך?

    באנו חושך לגרש?
  • הנאום הפומבי שראש הממשלה נתניהו (כנראה) לעולם לא יישא - 25.8.2014

    בוקר טוב לאומה,
    בימים קשים אלו רוחשים הקרביים. הרגשות גואים. אנחנו מונעים על ידי כעס, חרדה ורצון לנקום. אבל דווקא כעת, יותר מתמיד יש מקום לעצור לרגע, לנשום עמוק ולתת לשכל להוביל. להוביל אותנו בתבונה לאורו של חזון החיים שאנחנו מבקשים לעצמנו בארץ הזאת.

  • מודי והמוּד ההודי -בעקבות הבחירות הכלליות בהודו

    בבחירות האחרונות בהודו חל מהפך: מפלגת הקונגרס השלטת כמעט ברציפות מאז עצמאות הודו הפסידה למפלגת ה- BJP. מפלגת ה-BJP כבר שלטה בהודו, בשנות ה-90, אולם אז הקימה קואליציה בעוד הפעם, בראשותו של נרנדרה מודי זכתה ב- 282 מתוך 543 המושבים בפרלמנט. זכייתו המרשימה של נרנדרה מודי בבחירות בהודו הולידה גל של פרשנויות. התקשורת בארץ צבעה דמותו של מודי בגוונים אחידים ופשוטים בעוד המציאות, כך מסתבר, לעד מורכבת יותר. ובמיוחד בהודו. זכייתו של מודי קשורה ללא ספק למהפכה הטכנולוגית והתקשורתית בהודו, לתחייתה של גאווה תרבותית, למאיסה בהנהגת מפלגת הקונגרס שאינה בדיוק חילונית ודמוקרטית כפי שהיא אוהבת להצטייר. הנה כמה נקודות שעד כה לא זכו להתייחסות בתקשורת הישראלית.


     
  • בתפר שבין יום הזיכרון לחיילי צה"ל ליום העצמאות

    ערב יום הזיכרון
    "כאן גרים כל הזקנים של הקיבוץ" הסביר לי כשחצינו את המשק בדרך לשער שיוצא אל השדות.
    "אתה יודע למה?" שאל בשובבות ומיהר לענות: "כי זה הצד שקרוב לבית הקברות. לא צריך לסחוב אותם הרבה".
    מי היה מאמין שלמרות שחדרו של יונתן היה בעברו האחר של המשק הוא ידלג מעל כולם, גם מעל זקני המשק ויקדים את כולם בהגעה לגבעה הסמוכה: בית העלמין.


     
  • ירוק בעיניים, ירוק בלב - דמותו של אל-חד‘ר - 29.1.2014

    עכשיו, כשהטבע מתעורר באיחור בשלל גוונים רעננים של ירוק, זה הזמן להכיר מעט את דמותו המיסטית של אל-חד'ר. בימים שבהם רווחו הלכי הרוח הסופים רבים מערביי הארץ האמינו בו. אל-חד'ר נתפס ככוח החיים שמעבר למסע הרוחני. כל עוד הוא נוכח ישנם שגשוג וצמיחה. 

  • חילופי בתים - תיירות חברתית שצוברת תאוצה

    בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת מגמת התיירות החברתית. לצד coachsurfing, אירוח תיירים ביתי, הולכת ומתחזקת מגמה תיירותית של חילופי בתים. הרעיון פשוט: בזמן שנוסעים לחופשה במקום כלשהו מתגוררים בביתו של מי שנוסע לחופשה ומתגורר בביתנו. כמובן שאת אותו "מישהו" צריך למצוא. בשנים האחרונות קמו כמה אתרי אינטרנט שנועדו לאפשר את מציאת השותף הפוטנציאלי. לאחרונה הושק CasaVersa - אתר האינטרנט הישראלי לחילופי בתים והוא המתקדם והידידותי מכולם. 

  • מעט על טעם מר של מילים שלא יכתבו ושל שטרות חרוכים - 8.8.2013

    השבוע התבשרתי (דרך הפייס בוק, חלילה לא מהמעסיק עצמו) ש'חברת מוטו תקשורת המונים בע"מ' פשטה את הרגל. חברה זו החזיקה בין השאר במגזינים "מסע אחר", "מטיילים", "מסע ישראלי" ו"חיים אחרים" שבכולם כתבתי על בסיס קבוע במשך שנים (החל משנת 1999). במרוצת שנים האחרונות החברות שהחזיקו במגזינים הללו פשטו את הרגל (מסע אחר ו-SBC). פעמיים חוויתי סחבת תשלומים מתמשכת, שוב ושוב הולכתי שולל בהבטחות סרק ולבסוף - במצטבר לא קיבלתי תשלום עבור כתבות וטורים שהתפרסמו מידי חודש בחודשו במשך קרוב לשנתיים - נזק של קרוב לשמונים אלף שקל (כפרה, אחרי שנתיים מאבק זכיתי לקבל החזר ממס הכנסה וממע"מ ) ועכשיו – למרות שמדובר בכמה אלפי שקלים בלבד (ומי בכלל סופר?) - שוב זה קורה. 

  • חגיגות נבי מוסא - 19.4.2013

    חגיגות נבי מוסא הן מנהג עליה לרגל ("מוסאם" בערבית). במהלכן פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד שבו, על פי המסורת, קבור נבי מוסא, משה רבנו. המוסאם נחגג מידי שנה באביב, באופן בלתי תלוי בלוח השנה המוסלמי ובהתאמה למועד הפסחא הנוצרי. בתודעה הישראלית מוכרת העליה לרגל בעיקר בהקשר לפרעות שנערכו ברובע היהודי שבירושלים מיד לאחר תפילת הנעילה של החגיגה בשנת 1920. 

  • תעלומת הפינים הזקורים - 9.4.2013

    מה מסמלים איברי המין המצוירים והמפוסלים על כתלי הבתים בבהוטן?

    לצד הממסד הנזירי החזק שהתפתח בטיבט ובבהוטאן מאז המאה ה-13 תמיד נמצאו בשוליים נזירים שלא היו חלק ממנו. אותם נזירים בזו לממסד, לעגו לו ושבו והעמידו אותו באור מגוחך. למרבה ההפתעה חלק מהנזירים לא הוקעו ונרדפו כמצופה, אלא זכו להכרה ולהערכה ולימים אף הוגדרו כקדושים הנמצאים עד היום בלב הקונצנזוס הדתי הממסדי. כזה הוא גם דרוקפה קונליי, הידוע בכינויו "הקדוש המשוגע" ואחת מהדמויות הדתיות המוכרות ביותר בבהוטאן. 

  • פולחן לאל נאגה ראג‘ה, אלוהי הנחש - דרום הודו - פברואר 2013

    בשעת לילה מוקדמת צוירה במרכז רחבת המקדש המקורה מנדלת חול צבעוני. מעגליה הגדלים והולכים חבקו כמה מטרים ובעיבורם צויר נחש קוברה מתפתל, סמלו של נאגה ראג'ה, מלך הנחשים, שעבורו נערך הטקס. מעבר לחצר פתוחה, השרויה באפלה, נתלו מנורות שמן שהאירו את צלם הנחש שהתפתל מעלה בעיבורו של קודש הקודשים במקדש. האבן המגולפת הבהיקה כקשקש נוצץ. 

  • קומבה מלה 2013 - מיתולוגיה, היסטוריה וחוויות

    כל כך מהר חלף לו הזמן? הקומבה מלה שהחל בשבוע שעבר באיללאבאד שבצפון הודו כמוהו כפעמון ענק המזכיר לי שהזמן חולף במהירות גדולה מידי. אני זוכר היטב את הקומבה מלה שנערך שם לפני שתיים עשרה שנים בדיוק. בסמטאות העיר, בגהאטי הרבות שלה הגולשות אל הגנגס ובמרחבי עיר האוהלים העצומה שהוקמה סביבותיה עשיתי אז צעדים ראשונים בנבכי האמונה ההודית. תחושת הראשוניות זכורה לי היטב. אין בעשן הסמיך שעלה והתאבך ממאות מדורות הצליינים בכדי לעמעם את התחושה. להיפך, הוא רק מעמיק ומחדד אותה בחיותו. מאז, רבות הן הדרכים בהן פסעתי בהודו. חלפו להן שתיים עשרה שנה שבהן השלמתי סבב אמוני שלם בין ארבעת המקומות המקודשים שבהם נערך מידי שלוש שנים הקומבה מלה.  בעקבות העפלתי אל נקודת המוצא של הגנגס חזרתי אל המישורים הגדולים עשיר יותר בדעת ואולי בוגר יותר. שם, וגם במקומות אחרים יכולתי להתחקות אחר נקודת המוצא שלי אל תת-יבשת הודו, שהיא נקודה דינאמית ופועמת.
    דרכם של מועדים סמליים כאלו לעורר מחשבות על שהיה ועל שיהיה, מעין חשבון נפש. נקודת מוצא שכשם שנסגרים בה מעגלים, נפתחים בה חדשים, בדרך כלל רחבים יותר. נדמה שחוב גדול אני חייב להודו, להמוני תושביה ולשלל אמונותיה. הודו היא מקום שככל שלמדתי להכיר אותו יותר, כך שקעתי גם בנבכי נפשי, שכן בהודו פנים וחוץ מתערבבים.

  • אתיופיה - חוויות מהמסע האחרון - ינואר 2013

    מאחורי, בשרוול המטוס בשדה התעופה בן גוריון, נדחקת קבוצת בני נוער אתיופים יהודים. הם קולניים מאד ועולצים.
    "מה, גם הדיילות אתיופיות? מז זה החרא הזה?, שואלת אחת מהן במיאוס.
    "למה מה הבעיה שלך איתה?" שואל אחר.
    "הן לא אמורות להיות יפות כאלה, עם מיני?" היא משתפת באכזבתה.
    הדיילת, מלכת שבא בכבודה ובעצמה מקדמת את פני. שערה אסוף לפקעת מעל ערפה, לגופה היא עוטה גלימה לבנה, אוורירית,  ששוליה רקומים.  בחיוך צחור, שמוגבל רק על ידי נטיפי עגיליה היא מבקשת ממני שאציג בפניה את כרטיס העליה למטוס.
    אני נזכר שלפני כארבע-עשרה שנה, בשובי מהודו דרך אדיס אבבה, ישבתי לצד משפחת עולים חדשים. את הבת הקטנה, ילדה כבת חמש, הושבתי על ברכיי ויחד, מבלי שנבין מילה זה בשפתו של זה, השקפנו מבעד לחלון על הארץ המובטחת ההולכת וקרבה. היכן היא היום, אותה ילדה כפרית שהיגרה וגדלה בארץ חדשה? אלו הבטחות קויימו לה ואלו מאווים נותרו שתוקים?


     
  • מפלסים של קדושה ומדון - פגיעה במתחם קבר דוד - 27.12.2012

    אם דוד המלך אכן קבור במקום שבו מצוין היום קברו, סביר מאד להניח שהוא מתהפך בעפרו. מאבקים קשים מתחוללים על הקבר וסביבו זה מאות בשנים. פעם אחר פעם נפגע פסלו הצבוע זהב של דוד המלך מנגן בנבל שנועד להיות כינור שהוצב בכניסה למתחם קבר דוד ואל מול הכניסה לחדר הסעודה האחרונה. הפסל, שמלהיב צליינים נוצריים ויהודים רפורמים שתדיר מצטלמים למרגלותיו פוגע בשלוות הנפש של יהודים אורתודוכסים ומוסלמים וכך פעם אחר פעם הוא מושלכת עליו אשפה, מרוססות עליו כתובות וחלקים ממנו, ובפרט אפו, מנותצים. בשבוע האחרון ניתץ בחור חרדי את רוב האריחים העו'תמאנים, בני המאה השבע-עשרה, שכיסו מעשה אומן את חלל הקבר. על האריחים צוירו דוגמאות פלוראליות בלבד, כיאה לאומנות מוסלמית אורתודוכסית, אולם לדברי המשחית "ציפוי הקירות חסם את תפילותיו מלהגיע ליעדן". עוד קודם לכן (ומבלי שיבחינו בכך) היה מי שניסר מעל מעקות שני גרמי המדרגות שבמתחם הקבר את סמל 'הבונים החופשיים': מד זווית ומחוגה שהופיע בכמה מקומות.


  • טיול לימי סערה וגשמים בצפון - 23.2.2012

    הגשמים העזים האחרונים הרוו את הקרקע עד תום וגרמו לזרימה שטפונית בכל נחלי הגולן. הזרימה נחלשת בינתיים, אך בשל רווית הקרקע די בכל גשם נוסף כדי שתתחדש. בגשר הפקק שעל הירדן ניתן להתחיל מסלול רב נקודות, שכולו בסימן פלגים זורמים ומפלי מים, מדרונות מוריקים וחזזיות עצים. בצומת מחניים פונים מזרחה, לעבר גשר בנות יעקב. מיד אחרי שחולפים על פני קיבוץ גדות פונים שמאלה, בכביש מס' 918, הנמשך לאורך צדו המזרחי של עמק החולה. כעבור זמן קצר מגיעים אל גשר הפקק, או בשמו האחר גשר הש"ן. הגשר חולף מעל תעלת הירדן שמפלסו כמעט עלה על גדותיו. הלאה משם, תוך כדי נסיעה, ניתן לסקור את מדרונות הגולן ולחזות במפלים של נחל חמדל, נחל עורבים וכמה נחלים מוכרים פחות. מעברה המערבי של הדרך נקוו שלוליות גדולות שבהן מדשדשים בחדווה עגורים קולניים. הנסיעה צפונה בכביש מס' 918 על כל נפתוליו מובילה אל תל אנפה, שנמצא משמאל לדרך, כשני קילומטרים לאחר הפניה לשמיר. אומנם מאות הנרקיסים נמצאים כבר בשלהי פריחתם והשרידים ההלניסטיים שנחפרו כאן אינם מרשימים ביותר, אבל הירק על התל רב והצעידה בין האלות האטלנטיות מכוסות החזזיות הצהובות יוצרת את הרושם שההוביט בכבודו ובעצמו יתייצב תכף על השביל.

  • יופי צמוד קרקע - הצעה למסלול טיול - 27.11.2012

    אתר פריחת החלמוניות מעל חצור הגלילית לא מוכר במיוחד וכרגע מאות חלמוניות נמצאות שם בשיא הפריחה. בנוסף - באיילת השחר נפתחה מחדש סנדלריית המשק הישנה; מיזם שימור יפה ומקורי של חבר קיבוץ. מומלץ!

  • "קללת הצירים התקועים" - בין הסירנות בתל אביב, 16.11.2012

    אמש, דקות לאחר השמע האזעקה בתל-אביב מיהרתי אל תריס המתכת של חדר הממ"ד על מנת להגיפו. לא הצלחתי. מכיוון שמעולם, ככל הנראה, לא הוזז ממקומו הצירים התכסו חלודה וסירבו לנוע. אלמלא הנסיבות אני מניח שהיה זה משעשע לגלות שבאותו זמן ממש כל הדיירים סביב נתקלו באותה בעיה. מתחתיי, מצדדיי וכן בבניין מולי נראו גברי המשפחות מושכים לשווא בידיות תריסי המתכת, מנסים כוחם בשימון הצירים, בהכאה בפטישים ובמשיכת ידיות התריסים בעזרת מוט ברזל. חלק הצליחו במלאכתם ואחרים נכשלו והרפו.


  • "יומן פולין" - רשמים ממסע זיכרון בפולין - 12.10.2012

    בין התאריכים 2-9.10.2012 הצטרפתי למסע זיכרון בפולין של משלחת בני נוער. מצורפים כאן רשמים חלקיים וקרעי מחשבות.

    המטוס מרחף לו בעלטה מעל מישורי פולין. מתחילים להנמיך, מודיעים. במחשבותיי על כתיבה לאורך המסע ועל הכותרת שהענקתי ליומן איני יכול שלא להיזכר ביומן פונאר, אותה עדות מצמררת שכתב קז'ימיז' סאקוביץ', שומר תחנת הרכבת הסמוכה לבור ההריגה שקראתי אי אז בבית הספר היסודי וללא ספק בגיל הרבה יותר מידי צעיר. אחד התיאורים ביומן, שנחקק בזיכרוני הוא תיאור בריחתם של שני יהודים. מרדף ממושך התנהל בעקבותיהם אל תוך הלילה. אלומות פנסים ריצדו באפלה. המרדף הסתיים בכמה יריות. למחרת, כך מספר סאקוביץ', בטיול יום א' שלו ושל אשתו הם מצאו כמה חלקי מוח והביאום לקבורה. כעת אני תוהה מה הטעם לחטט באותם בורות אפלים הנפערים במחשבותיי. אלו פיסות זיכרון אביא לקבורה ואלו פיסות זיכרון אשלוף ממעמקים? 

  • "להוציא ספר לאור" - על חבלי לידה ועל הוצאות הספרים בארץ - 10.10.2012

    לכתוב ספר ולהוציא אותו לאור אלו שני דברים שונים לחלוטין, כך למדתי בחודשים האחרונים. לא אתאר כאן את תהליך היצירה, את הלבטים האם להתנתק ולכתוב במקום מבודד או לכתוב מתוך החיים עצמם, על כל טרדותיהם. לא אכתוב כאן על הקושי שבמציאת הזמן והפנאי לכתיבה, על התהיות באשר למידת הטעם וגם לא על הכורח הפנימי שבדבר. רציתי לשתף מעט במסלול החתחתים שעברתי מרגע שהספר כבר היה גמור ומוכן, כתוב מראשיתו ועד סופו ועד הוצאתו לאור. 

  • "קפל קטן בזמן" - תיירות בנהריה - 10.10.2012

    "קפל קטן בזמן" - תיירות בנהריה - 10.10.2012

    תרומתי לתיירות בנהריה:
    הרבה מים זרמו בגעתון מאז הייתה נהריה ה–מקום לירח דבש. הכרכרות עדיין כאן, ואווירת האייטיז שולטת. טיול נוסטלגי.
    פורסם במגזין G של הגלובס בתאריך 4.10.2012

  • "הבזיליקום היום ירוק מאד" - חג האלהת הצלב - 27.9.2012

    היום צוין בכנסיית הקבר בירושלים חג האלהת הצלב (Exaltation of the Cross) בקרב בני העדות האורתודוכסית, הארמנית והאתיופית. החג, שבעבר היווה את המקבילה הנוצרית לסוכות (בעוד פסחא ופנטקוסט היוו את המקבילים לשני הרגלים היהודיים האחרים, לפסח ולשבועות). 

  • "באירופה הדרכון יותר נוח" - מסחטת הכספים של משרד הפנים - 25.9.2012

    נדמה שאין אף איש עסקים ישראלי או ישראלי המרבה לטוס שלא נתקל בבעיית התבלות הדרכון שבבעלותו, ואין מדובר בהזנחה או באחזקה לא תקינה חלילה. הדרכון יכול להיות ללא רבב וללא אף קפל ובכל זאת להיפסל. הכיצד? הדף המכיל את הפרטים האישיים ואת התמונה מצופה כולו בלימינציה למעט מספר מילימטרים המפרידים בינו לבין קו התפר של הדרכון. במרוצת הזמן נוצרים בקצוות הדף קרעים קטנים. בעידן שבו תדיר מקפלים את הדרכון בשלל צורות אלימות כדי להעבירו דרך מכונות סריקה שונות הבליה הזו מואצת עוד יותר ובגינה נפסל הדרכון לשימוש. לא אחת קורה שאדם נדרש להוציא דרכון בנוהל מזורז ויקר מאד בלשכת משרד הפנים בשדה התעופה. 

  • שיקופים ירושלמים - הדרכה קצרה בעיר - 15.9.2012

    התגלגלתי היום בדרך העולה ירושלימה על מנת להדריך בסופו של סמינר של גרמנים אתאיסטים, יהודים ופלשתינים שעסק בסכסוך היהודי-ערבי. בחדר 'הסעודה האחרונה' נשא כומר פרנציסקני דרשה. בעודו ניצב בתוך המיח'ראב המוסלמי הוא היסה בנוקשות את כל מי שהעז לדבר באולם זולתו. בחצר קבר דוד ראיתי שני נערים יהודים לבושים בגדי שבת שישבו על המדרגות. למרגלותיהם ניצבו שני צליינים מוסלמים מהודו, עוטים גלימות לבנות וכיפות ועטורי זקן עבות. רק גדר שבה משובצים סמליהם של ה'בונים החופשיים' הפרידה ביניהם. אל קבר דויד נדחקה עם קהל יהודים שהגיעו להתפלל גם קבוצה ענקית של צליינים אתיופים שחלק התלבשו בצבעי כחול-לבן וענדו כתרים שעליהם נרקם צלב כסף גדול. לצד אברך תימני שקול תפילתו נישא ברמה ניצב אחד מחובשי הכתרים, הליט פניו ובהתרגשות בכה. לרגע אפשר היה לחשוב שהשכינה ירדה על העיר וכי איש באמונתו חי בה. לרגע. רק לרגע.

  • טיבט - קיץ 2012 - עדכונים מהשטח

    אמר לאמה פדמה: "מה נאים מעשיה של אומה זו! בנו דרכים שנוכל להתנייד בהן, כרו מכרות והקימו מפעלים שבהם יימצאו לנו מקורות תעסוקה, בנו בתי ספר על מנת שנשכיל בהם ונוכל להשתלב באפשרויות הרבות שיש בסין ופתחו בתי חולים כדי לשפר בריאותנו". ענה לו לאמה דורג'ה: "כל שבנו בני חאן לא בנו אלא למען עצמם: ערים להושיב בהן את בניהם, מכרות לחמוס את אדמתנו העשירה ודרכים להעביר מכאן את אוצרותינו אליהם. בתי הספר ובתי החולים שהקימו אינם אלא מס שפתיים, להצדיק את עוולותיהם בפני העולם במסווה של דאגה לבני המיעוטים"

  • "הידע שנשמר" - מכתב לאחייניתי מיכל, שאך החלה כיתה א‘ - 29.8.2012

    מיכלי החמודה שלום,
    את יודעת; רוב הדברים בעולם נגמרים: חופשת הקיץ נגמרת, ארוחת הערב נגמרת, שוקולד נגמר, הטושים 'נגמרים', הימים נגמרים וגם הלילות. 
    אפילו הזמן נגמר. 
    מה שלא נגמר אף פעם זה ידע.... 

  • חוויות בארמניה - יוני 2012

    צלילות נוקבת אפפה הבוקר את ירוואן ואת עמק האררט ואיפשרה לראות דברים למרחוק.
    וכידוע, מה שרואים משם, לא רואים מכאן...

  • "אבן גילו החופרים - הייתה לתל מריבה" - על חפירות ארכיאולוגיות - 2.6.2012

    בשולי החדשות המזוויעות שפוקדות אותנו לאחרונה משתרבבת מידי פעם ידיעה על אונס רצפת הפסיפס הביזאנטי בכנסייה בחורבת חנות (24.4.12) ועל עריפת ראשו של הפסיפס בבית הכנסת העתיק בטבריה (29.5.12). המבצעים את הפשעים, כך על פי כתובות המפורשות שריססו הפורעים באתרים, הם חרדים המתנגדים לחפירות ארכיאולוגיות מחשש לחילול קברי יהודים. על חדשות אחרונות אלו ניתן להוסיף את השחתת הפסיפס הביזאנטי הנפלא בחורבת מדרס (24.3.11), את הנזק הכבד נגרם לפני כשנה באתר החפירות "טבת" בסמוך לעפולה שבו הועלתה באש מכולה שבה היו ממצאים ארכיאולוגיים רבים (22.12.11) ואתרים נוספים.

  • "לחזור מהחושך לאור" - ביקורת על הסרט "הסיפור של יוסי" - 3.5.2012

    אמש השתתפתי באירוע ההתרמה השנתי של איג"י שכלל הקרנת טרום טרום בכורה של הסרט "הסיפור של יוסי", סרט ההמשך ל"יוסי וג'אגר". אלמלא הייתי חס על כבוד המעמד ואלמלא ישבתי באמצע השורה כך שעל מנת לצאת נאלץ הייתי צריך להטריד את הצופים, הייתי קם ויוצא באמצע.


     
  • מחשבות על אקזוטיקה - 29.4.2012

    אקזוטיקה.
    כמה המילה הזו רווחת בעולם התיירות. לפעמים נדמה שהיא מושא הנפש של כולם. מכיוון שכולם חפצים בה כל חברות התיירות מוכרות אותה; חבילות נופש אקזוטי ומסעות ליעדים אקזוטיים. התעכבתם פעם על משמעות המילה 'אקזוטיקה'?

  • הגיגי מסע בהודו - חורף 2012

    אמש צעדתי ברחוב, ששיר נפלא התפשט בו והרקיד את נפשי הזעה בין העזים והפרות והכפריים המשתוחחים סביב מדורות או עסוקים במלאכות ערבו של יום. אמרת סארי של אישה חולפת ליטפה את לחיי. מניין בוקעת הנגינה המופלאה הזו? תהיתי. סברתי שהיא זורמת מבית המגורים הקרוב אלי, אך טעיתי. כשניצבתי מול פתחו נדמה היה לי שאני שומע אותה קולחת ממקור רם שנמצא בבית הסמוך, או אולי מעברו האחר של הרחוב. כשניצבתי בין אותם שני בתים גיליתי ששוב שגיתי, שמקורה נמצא הלאה משם. המשכתי לנסות ולהתחקות אחר מקור הקול, כך מבית לבית ממשפחה למשפחה, אך הבית האחרון בכפר נותר זה מכבר מאחור. המשכתי לפסוע בין שדות כהים תחת שמיים משחירים זרועי כוכבים. נדמה היה לי שהשירה גוברת ככל שאני מתקדם, מושרת על ידי השיבולים ועצי המנגו. המשכתי הלאה, מכושף מהנעימה המורכבת הזו, המתפתלת בין אלפי טונים וחובקת את כולם? השירה לוותה בנגינה רבת מנעדים ושילובי כלים, פעמוני מקדש וקריאת מואד'ין בודדת השתרגו בה אף הם, אך את רוב מרכיביה, כדרכה המתעתעת של מסאלת תבלינים מורכבת, כלל לא הצלחתי לזהות. האם כלל יש לשירה זו מקור? האם ייתכן שאותה שירה נוגנה באותו זמן ממש בכל הבתים כולם ורוחשת בכל השדות? דרכי נחסמה על ידי חומה גבוהה שבה נקרע צוהר קטן. במאמץ רב טיפסתי כדי להביט בעדו. בעודי נאחז באבני הקיר הקדומות בידי האחת בשנייה שפשפתי את עיני בתדהמה. מעברה האחר של החומה נשקף עברה של הודו. באור שחר הוא נראה צלול וברור עד אינסוף. הגם שנראו בו כל הפרטים כולם, לא היו מסוגלים חושי להכילם, אך היטב ידעתי שמעבר לחומה זו נושבת אתה רוח קדומים שנושאת בתוכה את כל הנגינות כולן. 
    (מנדו, 13.2.2012
    )
     

  • בשביל הבלבול - דרכי הבשורה הנוצריות בגליל. 14.12.2011

    ב- 29.11.11 חנכו משרד התיירות והקק"ל את 'דרך הבשורה', הקושרת את נצרת, העיר שבה גדל ישוע, עם כפר נחום שלגדות הכנרת, המקום שאליו עקר ושבו הקים את קהילתו הראשונה. מטרתו הרשמית של השביל היא לעודד את התיירות הנוצרית בגליל על ידי פתיחת ערוצי טיול נוספים. המוזר הוא שדרך שהוקמה ביוזמה פרטית, הנושאת את אותו שם וזכתה להכרה ולעידוד משרד התיירות וחולפת בתווי שונה מעט, נחנכה כבר לפני שלוש שנים. איך קורה ששני שבילים נושאים את אותו שם ומה ישוע היה אומר אילו היה יודע שיהודים רבים על הדרכים בהן פסע?

    הפרסום בגלובס:

    שביל הבשורה.pdf

    התחקיר המלא:

    בשביל הבלבול.pdf
     
  • מצאו את ההבדלים - מחשבות בעקבות הרצאה על אפגניסטאן. 16.12.2011

    מצאו את ההבדלים - מחשבות בעקבות הרצאה על אפגניסטאן. 16.12.2011

    לפני כמה ימים קיימתי הרצאה מקדימה לסרט "רודף העפיפונים". תקציר ההרצאה ששלחתי למארגנים היה:
    "מידי פעם מגיעות לאוזנינו פיסות מידע זעירות על אפגניסטן; מלחמות עקובות מדם, הארץ כמעוז הטאליבן, הרס פסלי הבודהא הקדומים בעמק במיאן ועוד.
    בהרצאה נסקור בקצרה את תולדות אפגניסטן מהעת הקדומה עד ימינו. ננסה להבין את סוד קסמה בעיני כובשים ואת השפעות הכיבושים הרבים על התפתחות תרבותה העשירה. נכיר את הרקע לפלישה הסובייטית למדינה ואת האירועים שפקדו אותה מאז, הנמצאים ברקע עלילת הסרט "רודף העפיפונים"."

    מה שפורסם בפועל היה:
    "דיכוי נשים, הוצאה להורג בכיכר העיר, הבדלי מעמדות, משטר הטרור של הטאליבן, דרך המשי והיסטוריה עקובה מדם."

    מטרת ההרצאה שלי, שרק עשר הדקות האחרונות שלה הוקדשו למשטר הטליבאן, הייתה להפיח חיים במקום שבמובן הסטראוטיפי שלו נתפש אך כזר, אלים ומאיים. ביקשתי להראות את עוצמתו של צומת דרכים קדום, אזור שהכל התערבבו בו, נמזגו בו לכלל בליל תרבותי עשיר מאין כמותו ולהראות עד כמה נורא הוא גורלם של בני אפגניסטאן בראי ההיסטוריה. חבל שמארגני ההרצאה בחרו לעשות רדוקציה גדולה לדברי ולמכור את הרצאה בדיוק כפי שלא רציתי שתוצג. לדבריהם האימה והפחד הם הדברים שמביאים אנשים לכדי עניין. "זה מה שמוכר" הסבירו. שוב תמהתי ותהיתי מדוע אנו כציבור תמיד בוחרים להתפלש ברע ובמאיים ואיך זה שאין כמעט כותרות טובות ומשמחות בעיתונים ובחדשות.

  • באנו חושך לגרש? - הגיגים לקראת חנוכה. 8.12.2011

    באנו חושך לגרש? - הגיגים לקראת חנוכה. 8.12.2011

    בדרך ככל מקובל לתאר את החושך והאפלה כמקור הרוע. האופל מזוהה עם כוחות קמאיים ורעים, עם דכדוך וקדרות, בעוד האור נתפש כנציג הכוחות הטובים, המעוררים חיים, המגנים, המיטיבים והמשמחים. לא בכדי אחד משירי חנוכה המוכרים ביותר הוא "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש". מעניין לגלות שבקרב מיסטיקנים והוגי דעות מופיע רעיון עקבי לפיו דווקא המקום שבו מתפוגג האור ושוררת עלטה הוא זה שבו ניתן להגיע אל תובנות גבוהות ואל האמת, המזוהה לא אחת עם האל.

    באנו חושך לגרש.pdf 
  • עדנה מאוחרת - מקרה שעשה לי את היום. 28.11.2011

    כשהגעתי למקום שבו הרצתי ביום ראשון האחרון פגשתי שם את המרצה שדיברה לפני. היא חייכה אלי חיוך גדול וברכה אותי לשלום.
    "אנחנו מכירים?" שאלתי
    "כן", היא ענתה. "נפגשנו פעם ב'קצ'קר בתורכיה, זוכר?"
    "האמת שלא" עניתי במבוכה....
    אותה מרצה סיפרה לי שהקבוצה שהדרכתי חסמה במקום מסוים את הדרך של הקבוצה שהיא הדריכה ושהיא צעקה בקול על מטיילי. היא אמרה שהגעתי כעבור כמה דקות, שניסיתי להרגיע את הרוחות ושהיא צעקה ברמה גם עלי.
    "זוכר?" שאלה. במבוכה גוברת אמרתי שלא...


  • סידנא עלי - שיחה עם האימאם, 19.11.2011

    "ייתנו לנו להיכנס? זה לא מקום עוין?" שאלה אותי נטלי, סוקרת את חומות הכורכר הגבוהות ואת הצריח המתנשא מעליהן. רוח עזה בידרה את צמרות התמרים.
    "בואי ננסה" הצעתי מתחת למטריה הצבעונית הגדולה שסככה על שנינו מפני הגשם שניתך.
    לאחר שקראנו בשלט שבעת ביקור באתר נשים מחויבות בכיסוי ראש צעדתי בגפי לפנים. כמה חתולים וכרסמו בתאווה מזון שהושלך להם. כלב חופשי, מן הסתם בבעלותו של אדם שטייל על החוף, רץ לעבר שער המתחם גרם לכל החתולים להימלט אל מרומי החומות. במסגרתה של דלת פתוחה הופיע שיח'. הוא היה לבוש בגלבייה אפורה, כיפה לבנה מהודקת לראשו. זקן עבות, מגולח שפם כמקובל, עיטר את פניו.
    "אפשר להיכנס?" שאלתי בהיסוס...

  • הפגנת צדק חברתי - כיכר רבין, 29.10.2011

    הפגנת צדק חברתי - כיכר רבין, 29.10.2011

    עוד הפגנה למען צדק חברתי. פעם נוספת כיכר רבין הייתה גדושה מקצה אל קצה בהמון אדם רוחש. הנואמים היו מגוונים מבחינת עיסוקיהם, מוצאם, שיוכם הדתי ומקום מגוריהם. כולם היו רהוטים, נוטפי כנות, שידרו אכפתיות ונכונות להשקיע בעשייה חברתית.
    תענוג!
    נזכרתי  בנאומו של יאיר גרבוז בעצרת האחרונה לזכרו של יצחק רבין ובקריאתו לדור הצעיר להרים את הכפפה, כי גדשה הסאה. הנה הכפפה הורמה, ועל ידי רבים וטובים. אני ממתין לנאומך השנה, יאיר.
    כרגע אני קוראה על העצרת בתקשורת ומשפשף עיני בתדהמה, לא בגלל מה שנכתב, אלא בגלל מה שלא נכתב!
    ראשית - הסילוף בנוגע למספר המשתתפים. איני יודע אם אכן היו בכיכר רבין 80 אלף איש כפי שנאמר בעצרת, אך היו שם לבטח לפחות פי 2.5 ה-20 אלף שעליהם הודיעה התקשורת. הפרסום היחיד ב- ynet על ההפגנה מופיע תחת תרבות ובידור ומתייחס למופעים שהיו בה (אלי לוזון, שלום חנוך, החמישייה הקאמרית ואחרים) מבלי לזלזל באומנים, ביצירתם ובתרומתם החשובה לעצרת - הם היו הדבר הכי פחות חשוב והכי פחות מחדש בעצרת הזו שבאמת לא דיברה פוליטיקה, הצליחה לקבץ מגוון נואמים שבאו מכל קצוות העדות, הארץ והדתות, הייתה תקיפה אך לא מתלהמת, ברורה ביותר בדרישותיה ואהודה מאד. התייחסות התקשורת יוצרת אצלי תחושה שאותה אני מכיר מאוזבקיסטאן. קוראים לזה....דיקטטורה וזה מפחיד עד אימה!
     
  • "הילה של דת" - סממנים דתיים בשיבתו מהשבי של גלעד שליט

    "הילה של דת" - סממנים דתיים בשיבתו מהשבי של גלעד שליט

    עד כמה באמת יש כאן אחדות לאומית וחברתית? האם באמת הייתה השמחה קולקטיבית או שמא היה מדובר בשמחה ובהתרגשות כמעט קטארטיות אינדיבידואליות לחלוטין, שהיו להן ביטויים ציבוריים, בעיקר בגלל שהתקיימו אצל אזרחים רבים במקביל. אינני סבור שיהיה זה מוגזם לאבחן שהימים שסביב שובו של גלעד אפופים בסממנים הנושקים לריטואל דתי, החוזרים אל חיק הפולחן המכונה תדיר 'פגאני'.

    הילה של דת.pdf 
  • תפילה של יום שלישי (כמה דקות לפני שגלעד חוזר) - 18.10.2011

    תפילה של יום שלישי (כמה דקות לפני שגלעד חוזר) - 18.10.2011

    שלא ייפול גלעד משבי אל שבי, משבי החמאס לשבי הציבור והתקשורת.

    שנזכור שגלעד הוא אחד מאיתנו, אך לא שלנו.

    שנשכיל כבודדים וכחברה לתת לו ולמשפחתו את המרחב להתגבר, לעכל, להשלים פערים, לנשום עמוק. 

    שנדע לאפשר למשפחת שליט לחזור לאנונימיות שלה, הרחק ממרקעי התקשורת
    ונזכור שזו החלטה של גלעד (ושלו בלבד!) אם לשתף את כולנו בחוויותיו, אם לאו. 

    ברוך שובך נער שהיה לגבר.
    משתוקק לשמוע על חוויותיך ותובנותיך, אבל זוכר שאנחנו זרים לחלוטין.

  • "כשהכל רועד" - רעש אדמה בהודו

    "כשהכל רועד" - רעש אדמה בהודו

    לאחרונה נתבקשתי להשתתף בפרויקט של מגזין G של הגלובס ולכתוב על חווית מסע ששינתה את חיי. בחרתי לכתוב על רעש האדמה שפקד את צפון-מערב הודו ב- 26.1.2011

    "חלף למעלה מעשור מאז רעדה אדמת חצי האי קאץ' שמדינת גוג'רט, בצפון מערב הודו ומוטטה אלפי בתי משפחה על יושביהם, מותירה מאחוריה כעשרות אלפי הרוגים, מאות אלפי פצועים ומחוסרי כל, אך כל אימת שאני נזכר בה מתחדש הרעד אצלי בלב...

    כשהכל רועד.pdf
  • "סופו של גנב" - חוויות מפוקפקות בהימאליה ההודית

    במהלך המסע להימאליה ההודית בקיץ 2011, תוך טיפוס למעבר ההרים מעל הכפר נאקו (Nako) שבעמק קינאור (Kinnaur), העליון נפטר אדם יקר ומטייל אהוב מאד שלי – דויד פורת ז"ל.  לאחר  שבעזרת הנהגים וכמה כפריים הורדתי את גופתו של דויד מההר שעליו נפטר ולאחר שהודעתי לנילי, אישתו, ולקבוצה על האובדן, ניגשתי אל דויד כדי להסיר ממנו את כל חפצי הערך. היה לי ברור שבהודו כמו בהודו; לא כדאי להשיא חפצי ערך ללא השגחה


     
  • "תנו לישון בשקט" - המכתב שבגללו אני לא מוזמן יותר לעבוד בחברה להגנת הטבע

    "תנו לישון בשקט" - המכתב שבגללו אני לא מוזמן יותר לעבוד בחברה להגנת הטבע

    בשנתיים האחרונות הדרכתי לא מעט טיולים בחברה להגנת הטבע ובכללם שתי סדרות: "שביל הבשורה" – הליכה ב"שביל ישוע", שנערכה בשנת 2010 וו"הכל קורה במדבר", שהסתיימה לאחרונה. מכיוון שאני חש קירבה אידיאולוגית רבה לחברה להגנת הטבע ומכיוון שחשוב לי לסייע בקידום גוף שחוקק על דגלו ערכי שמירה על טבע וסביבה, מצאתי לנכון להעלות על הכתב את הערותיי ולקחיי מהעבודה המשותפת מול המשרד ומול קהל הלקוחות. התגובה היחידה לה זכיתי עד כה הייתה הימנעות גורפת להזמנת הדרכות נוספות ממני. נחיה עם זה?

    סיכום סדרת הכל קורה במדבר.pdf



     
  • "הלב מושך למעלה" - מעבר זגארו. חוויות מטיול ג‘יפים בגאורגיה. יולי 2011

    "הלב מושך למעלה" - מעבר זגארו. חוויות מטיול ג‘יפים בגאורגיה. יולי 2011

    בשעת ערב הגענו אל העיירה מסטיה (Mestia), מרכזו המנהלי של עמק סוונטי (Sawneti).  שש שעות ארכה הנסיעה בדרך המשובשת במעלה נהר אנגורי (Anguri). על פי התוכניות, היינו אמורים להמשיך במעלה העמק עד סופו ולחצות את מעבר ההרים זגארו (Zagaro), אלא שהמעבר עדיין היה חסום על-ידי שלגי החורף. האם נצטרך לשוב על עקבותינו באותה דרך שבה באנו?

    הלב מושך למעלה - מעבר זגארו.pdf

     

  • גובים כפול ב"דרך ארץ" - שיטת החיובים הכפולים של כביש 6. יוני 2011

    גובים כפול ב"דרך ארץ" - שיטת החיובים הכפולים של כביש 6. יוני 2011


    כשבתיבת הדואר שלי המתינה לי הודעת חיוב על נסיעה בכביש 6, הופתעתי מאד. אני יודע שאולי זה נחשב מיושן, לא אקטואלי ואולי אפילו נלעג ובכל זאת, כמי שבשעתו התנגד נחרצות לבניית הכביש, עודני מקונן על סלילתו ולכן גם נמנע מלנסוע בו. סך האגרה שאותה נדרשתי לשלם לא היה גבוה במיוחד, בסך הכל 18.22 ₪, אבל בשל העניין העקרוני החלטתי להתקשר למוקד חברת "דרך ארץ", האחראית על הכביש, ולברר במה מדובר...

     גובים כפול בדרך ארץ.pdf
  • "גם הם הופכים לאנטישמים?" - תיירות ישראלית בגאורגיה. 23.6.2011

    "גם הם הופכים לאנטישמים?" - תיירות ישראלית בגאורגיה. 23.6.2011

    אך ירדה תורכיה מעל סדר היום התיירותי בארץ ובן רגע צצה לה גאורגיה שכמו שכנתה המערבית היא קרובה, בתולית, זולה יחסית ועונה על כל מה שהתייר הישראלי המזדמן מחפש: נופים מרהיבים, אוויר הרים מרענן, אוכל טוב, מסלולי ג'יפים, מסלולי הליכה ותרבות. בניגוד לתורכיה היא נתפשת כאוהדת ישראל, אך עושה רושם שמצב זה יכול בקלות להשתנות...

     גאורגיה - תיירות ישראלית.pdf


    גאורגיה - תהיו עדינים איתה.pdf
  • יחסי סין טיבט על רקע ההודעה שהדלאי לאמה פורש מתפקידו. מאי 2011

    יחסי סין טיבט על רקע ההודעה שהדלאי לאמה פורש מתפקידו. מאי 2011

    דווקא בימים אלו, שבהם היחס הסיני המנוכר אל הבודהיזם הטיבטי ואל הטיבטים עצמם מפשיר מעט, הצהיר הדלאי לאמה על פרישה מתפקידו. האם נואש מניסיונותיו לסייע לטיבטים כפי שביקש? האם נואש מבני עמו שלו, החלוקים בדעותיהם באשר לדרכים שבהן יש לנהוג כלפי הכיבוש הסיני וביחס למעמד המתמשך של היותם פליטים בהודו? האם הבין שבהיותו 'סדין אדום' בעיני הסינים טוב יהיה כי יפרוש מתפקידו וייפנה מקום למנהיגים חדשים, שאולי תקל עליהם מלאכת הגישור עם הסינים? אלו הן רק מקצת האפשרויות העומדות מאחורי הצהרתו של הדלאי לאמה על פרישה מחייו הפוליטיים, הצהרה שאף שנאמרה, טרם יצאה מהכוח אל הפועל...

    הדלאי לאמה פורש מתפקידו.pdf
  • "אפר למחשבה" - מחשבות על השריפה בכרמל ועל הבעירה שבלב.
    3.12.2010


    יום שישי, נר שלישי של חנוכה. הלהבות עודן בוערות, חורכות ומכלות. המפונים טרם שבו לביתם ולחלקם אין בית לשוב אליו. הציניות המפעפעת שבי מבקשת לדעת האם האש שפרצה בא' חנוכה תבער שמונה ימים תמימים. אני בבית, לא נסעתי לצלם את הלהבות מאכלות החיים, כפי שרבים חשבו שאעשה, כפי שרבים עשו. לא מצאתי בכך כל טעם. עזרה? - קצרה ידי מלהושיע...

       אפר למחשבה- מחשבות על השריפה בכרמל.pdf
  • בן לאדן - בן רגע - מחשבות על חיסול של טרוריסט. 3.5.2011

    בן לאדן - בן רגע - מחשבות על חיסול של טרוריסט. 3.5.2011

    חיסולו של בן-לאדן כמובן לא מילא אותי עצב, אולם מאידך, גם לא עורר בי עליצות וחדווה. מראה החוגגים מול הבית הלבן בוושינגטון די.סי. ובכיכר טיימס בניו-יורק אף דכדך אותי במידה מסויימת ועורר בי את התהייה עד כמה אנו נזקקים בחיינו לדמות דמונית, שאותה אנו נוהגים לצבוע בצבעים שחורים משחור, כדי שנוכל להשליך עליה את כל מה שמאיים עלינו (“הרוע בהתגלמותו הקיצונית ביותר”, כך תיאר פרופ' איתן גלבוע את בן-לאדן במאמר דעה שכתב ל-ynet ב- 2.5 ונדמה שזו רק דוגמא אחת מיני רבות)."בנפול אויבך אל תשמח" נאמר כבר בימי קדם, אך מאז מקפיד המין האנושי לצהול נוכח נפילת הצד היריב או המתנגד לו בדעותיו...

     בן לאדן-מחשבות על חיסולו.pdf
  • אובדנו של מתאוס - הספד לרכב אהוב, מרץ 2010

    בתאריך 12.3.2011 התפוצץ מנועו של רכבי בן ה- 14 תוך כדי נסיעה ובכך הקיץ עליו הקץ. בחרתי לכתוב לו כמה מילות פרידה, בתקווה שייזכרו מי הוא היה.

  • האומנם איבדנו את תורכיה? - על יחסי ישראל - תורכיה.
    תגובה למאמרו של יואב קרני ב'גלובס'. 7.12.2009


    לצערי הרב מזה למעלה משבוע אנו שקועים בהתלהמות תקשורתית וציבורית המנציחה את התפישה שיחסנו עם תורכיה הגיעו לקיצם. תדיר מושמעת העמדה שצריך להעניש את התורכים, לפחות על ידי מניעתנו מהם את הכספים המוכנסים להם דרך תיירות ישראלית וכן על ידי מתקפה דיפלומטית, שבה נזכיר לעולם כולו את פשעיהם כלפי הארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. כמדריך טיולים נהגתי לפקוד את תורכיה בתדירות רבה ובהזדמנויות רבות נוספות להשתמש בשירותי התעופה הטובים והנוחים שלה כדי להגיע ליעדים שונים. כיום, נדמה שמי שיציע לקהל הישראלי לבקר בתורכיה ייתפש באופן עדין כמי שאינו רואה את המציאות נכוחה ובאופן בוטה יותר כצורר ישראל, כאנטישמי, כמי שנמנה עם אותם אנשים שעושים כדי להשחית ולהרוס את המדינה שאך קמה ושנאבקת על קיומה...

     האומנם איבדנו את תורכיה - על יחסי תורכיה ישראל.pdf
     
  • "מאחוריכם?" - ביקורת על השער של מגזין "טיים אאוט".
    11-4 ליוני 2009


    מראה השער המיוחד של מגזין Time Out שעוצב לכבוד אירועי שבוע אירועי הגאווה בתל אביב עורר בי התקוממות גדולה. האומנם זה מה שיש לקהילה הלהט"בית לנופף בו מעל שערו של מגזין רב תפוצה ביום חגה? עד כמה נמוך אנו, כחברה אנושית, מוכנים לרדת עבור ובשם משחק מילים?...

     מאחוריכם-טיים אאוט.pdf

     
  • "אונס קבוצתי - על התיירות הישראלית בקצ‘קר. 2.2.2008

    "אונס קבוצתי - על התיירות הישראלית בקצ‘קר. 2.2.2008

    לקראת פתיחתה של עונת התיירות האחרונה בקצ'קר פרסמתי ב- 29.5.2008 כתבה תיירותית במוסף גלובס. בדיעבד, אני מצטער כי פורסמה. ומדוע? דווקא משום שאנשים רבים נענו לה ונסעו בעקבותיה אל אותו הרכס המופלא השוכן בצפון מזרח תורכיה, בואך הגבול הגאורגי. הקצ'קר, יעד קסום ומופלא זה, נותר עד לאחרונה עלום ולא מוכר....

     אונס קבוצתי-תיירות ישראלית בקצקר.pdf
  • "פייטה מסוג חדש" - על הסרט "חוק התשוקה" של פרדו אלמודובר. 26.7.2006

    "פייטה מסוג חדש" - על הסרט "חוק התשוקה" של פרדו אלמודובר. 26.7.2006


    ביום שישי, 29.7.06, צפיתי בסרט "חוק התשוקה" בבימויו של פרדו אלמודובר בסינמטק ירושלים. קדמה להקרנה הרצאתו של נחמן אינגבר על יצירתו של אלמודובר ועל 'חוק התשוקה' כסרט שפרץ עבורו את הדרך אל האקרנים. אחד הדברים שאינגבר חזר והדגיש היה שבכל סרטיו של אלמודובר, שצמח בעיירה קטנה ונידחת במחוז השמרני של למאנשה ותחת שלטון טוטאליטרי, עובר כחוט השני מוטיב החופש – חופש מוחלט, הבא יותר מכל לידי ביטוי בעיר הגדולה מכל – מדריד. מוטיב נוסף המקיף את כל יצירותיו של אלמודובר הוא נושא הזהות, המתמזג אליבא דאינברג עם נושא החופש. "דמויותיו של אלמודובר הן כה חופשיות, עד כי הן מסוגלות לבחור את זהותן שלהן – זהות כללית ובפרט זהות מינית". עניין נוסף אותו העלה אינגבר היה הצלחתו של אלמודובר להביא תרבות שוליים קיצונית, איזוטרית ודחויה, אל המרכז. בתום ההרצאה לא היה כל מקום לשאלות או לתגובות – הקרנת הסרט החלה מיד בתום הדברים ואני נותרתי שותק, ישוב בכיסאי, אך סוער מבפנים בהיותי סבור כי ליצירתו של אלמודובר נעשה עוול גדול...

     פייטה מסוג חדש-על חוק התשוקה.אלמודובר.pdf
     
  • "בואו נתפוש אותו יחד" - על מסע התעמולה ללכידת האנס בני סלע. 6.12.2006

    "בואו נתפוש אותו יחד" - על מסע התעמולה ללכידת האנס בני סלע. 6.12.2006

    קשה שלא להבחין בכרזה הזועקת "בואו נתפוש אותו יחד". יאללה, בואו!...
    הכרזה, המוקפת מסגרת צהובה עבה שנועדה כולה לאזהרה, מכילה בתוכה את דיוקנו של בני סלע, האנס, שנמלט מידי המשטרה. לראשונה התוודעתי אל הכרזה תוך כדי נהיגה בדרך נמיר בתל אביב. היה קשה שלא לשם לב אליה. היא התנוססה על גבי כל עמוד חשמל שני. אלו הייתי מצליח להחמיצה שם, הייתי יכול לשוב ולהיתקל בה בכל קרן רחוב אפלולית, שכן אותן כרזות מפארות כמו דגלים עמודי חשמל, תרנים ולוחות מודעות ברחבי חוצות כל ערינו. נדמה שאותו בני סלע אין לו מפלט, בכל מקום אליו יגיע ייתפסו אותו. גם אם לא ייתפס (מילים שנדמה כי כלל אסור להגיד) נדמה שלעד ייוותר נמלט. אך מה נמלט יחד איתו ומה באמת בורח כאן, ממקום למקום מבלי למצוא לו מנוח?

     בואו נתפוש אותו יחד - על מסע התעמולה ללכידת האנס בני סלע.pdf