הרצאות

ליצירת קשר:

חגים

  • ​"כד קטן" – מוטיב הכד בתרבויות ובדתות שונות (לקראת חנוכה)

    ​"כד קטן" – מוטיב הכד בתרבויות ובדתות שונות (לקראת חנוכה)

    נס פך השמן המונצח מידי שנה בחג החנוכה מוזכר במקורות רק במקום אחד בלבד: מסכת שבת בתלמוד בבלי. בהרצאה נברר כיצד סיפור כה משני הפך להיות כה מרכזי וחשוב בתרבותנו. בהמשך נספר על משמעויות הכד, כמוטיב, במסופוטמיה. נמשיך ונבחן את הכד כמוטיב מהותי וחשוב בתרבויות ובדתות אחרות.
  • "בידינו אור ואש" - מסע בין חגי אור ואש באסיה

    "בידינו אור ואש" - מסע בין חגי אור ואש באסיה

    בתרבויות רבות נתפש האור כסמל טוב הממגר את החושך ומנציח את ההתגברות על הרע. יחד נטייל ברחבי אסיה. נפקוד טקסים שונים, נעמוד על משמעות האור ומשמעותה של האש בפולחנים ונאיר באור חדש מושגים מוכרים כמו "מעמד הר סיני" ו"הארה".
  • "סיפורי בדים" - המשמעויות המסתתרות מאחורי עצים וצמחים (לקראת ט"ו בשבט)

    "סיפורי בדים" - המשמעויות המסתתרות מאחורי עצים וצמחים (לקראת ט"ו בשבט)

    למה מציירים תמיד את פרי עץ הדעת טוב ורע בתור תפוח ומה משמעותו של התפוח ביהדות, מהי חשיבותו של הבזיליקום בתרבויות שונות, מדוע התקדש הברוש בפרס הקדומה, מה הקשר בין שמן הזית לישוע הנוצרי ומה הקשר בין עץ החרוב למידת הנעליים? את כל זאת ועוד נגלה בהרצאה. 
  • "עץ החיים" – משמעויות וגלגולים (לקראת ט"ו בשבט)

    "עץ החיים" – משמעויות וגלגולים (לקראת ט"ו בשבט)

    נדלג הלוך ושוב בין חופי הים התיכון לפרס ולהודו ונסקור אלמנטים מקודשים בתרבויות מסופוטמיה הקדומות, בפרס, בדתות הודו – ההינדואיזם והבודהיזם, ובדתות המונותיאיסטיות - ביהדות, בנצרות ובאסלאם. תוך כדי כך נתמקד במעמד המיוחד שבו זוכה העץ בכל התרבויות שצוינו. נספר סיפורים שבהם עצים ממלאים מקום מרכזי וננסה לעמוד על קוויים משותפים לכולם. נבחן את מקומם של העצים בתיאורי גן העדן הפרסי והתנ"כי ונרחיק לכת בניסיון לברר האם קיים קשר בין תיאור גן העדן בספר בראשית לבין קומפלקס הטאג' מאהל בהודו. 
  • ​"תחפושתו של האל" - התגלמות האל בחומר בתרבות ההינדואית (לקראת פורים)

    ​"תחפושתו של האל" - התגלמות האל בחומר בתרבות ההינדואית (לקראת פורים)

    אחד ההבדלים המהותיים ביותר בין היהדות והאסלאם לבין הדת ההינדואית הוא שבהינדואיזם הדבר "הקל ביותר" לאלים הוא להתגלם בחומר ולבוא לידי ביטוי צורני בעולם. נעמוד על המשמעות העמוקה שמאחורי עבודת צלמים. נכיר סיפורים הודיים שבהם האל משנה את מופעיו וצורותיו, מתעתע במאמיניו ובקרוביו, שאר האלים והאלות, ונברר כיצד משרתת התחפושת את האלים ההינדואים.
  • ​"ועיניתם נפשותיכם " – על צום ותענית

    ​"ועיניתם נפשותיכם " – על צום ותענית

    המצווה לצום, שאותה מקיימים היהודים בכמה מועדים, קיימת גם בדתות אחרות. המוסלמים מקפידים על צום הרמדאן הנמשך חודש שלם מידי שנה. הנוצרים עורכים לֶנְט, ארבעים ימי אבלות המקדימים את יום שישי הטוב, הוא יום הצליבה. גם בהודו נהוגים ימי צום כלליים ולצידם קיימים מועדים רבים שבהם אנשים בוחרים לצום באופן פרטי. בהרצאה ננסה לעמוד על משמעות הצום והעינוי הגופני ביהדות, בנצרות ובאסלאם ונכיר את ביטויי התענית והסיגוף בהודו, הנחשבים כלי לגיטימי ביותר להשיג בעזרתו כוחות גדולים, תעצומות נפש ותובנות גבוהות. 
  • ​"החיים שבמוות והאחדות שבפיצול " - קרבנות ומשמעותם (לקראת פסח)

    ​"החיים שבמוות והאחדות שבפיצול " - קרבנות ומשמעותם (לקראת פסח)

    מאז יציאת מצריים וכל עוד בית המקדש היה קיים היו נהוג מנהג הקרבת קורבנות. עד היום מקיימים השומרונים את המנהג ומידי פסח מקריבים בהר גרזים את קורבן הפסח. נתחקה אחר משמעות הקורבן היהודי הקדום ונעמוד על האופן המורכב שבו דווקא במותו הוא מביא חיים. נלמד על חשיבותו של ישוע הנוצרי, 'שה האלוהים', כקורבן הפסח החדש ונבין מדוע חשוב לנוצרים לקיים את חג הפסחא בצמידות מרבית לחג הפסח היהודי.  נכיר את הקורבן ההודי  הקדום, שהיה עיקרו של הפולחן בתקופה הוֶודִית, נלמד מה השתנה מאז; כיצד ה'אני' החליף לימים את הקורבן החיצוני וכיצד הומרו מנהגי הקרבת הקורבנות באידיאל הצמחונות. נכיר טקסי הקרבת קורבנות המתחוללים בימינו ונספר מקבילות שונות לסיפור 'עקדת יצחק' התנ"כי.
  • ​"אחוות רעים נאמנה" - משמעות הצליינות והעלייה לרגל (לקראת כל אחד משלושת הרגלים)

    ​"אחוות רעים נאמנה" - משמעות הצליינות והעלייה לרגל (לקראת כל אחד משלושת הרגלים)

    מנהג העלייה לרגל היה רווח בקרב יהודים כל עוד בית המקדש בירושלים עמד על תלו. האמונה, לפיהה האדם הדבק באלוהיו זוכה לתמורה רוחנית גדולה כתוצאה מההגעה אל מקום קדוש בזמן קדוש רווחת גם בקרב בני אמונות ודתות אחרות. נברר את משמעות העלייה לרגל לירושלים עבור המאמין היהודי ואת משמעות הצליינות אל מוקד קדוש באשר הוא. ננסה לברר האם הדרך היא שחשובה או רק עצם ההגעה אל היעד. תוך שנסקור אתרי צליינות ואירועים בהם עולים לרגל נברר מתי עולים לרגל, לאן עולים לרגל ומה מבקשים להשיג דרך עריכת המסע.