כתבות

ליצירת קשר:

ישראל

  • "עדת בני החסד" - הדרוזים

    "עדת בני החסד" - הדרוזים

    פורסם במגזין "חיים אחרים", דצמבר 2016
    כולם מכנים אותם "דרוזים", וכך גם הם מכנים את עצמם בפני זרים ומבליגים על העובדה שזהו כינוי גנאי. כולם אוהבים את הלבּנה, את הפיתות ואת עלי הגפן הממולאים
    שלהם ויודעים לספר עליהם שהם משרתים בצה"ל ונאמנים למדינת ישראל, אבל מה באמת אנחנו יודעים על בני העדה הדרוזית?

     עדת בני החסד - הדרוזים
  • "טבעונים שצמים בשבת" - קהילת העבריים מדימונה

    "טבעונים שצמים בשבת" - קהילת העבריים מדימונה

    פורסם ב"חיים אחרים", מרץ 2015

    לפני כחודשיים הלך לעולמו בן עמי בן ישראל, מנהיג קהילת העבריים בדימונה. כ– 2,700 חברי הקהילה חיים בשיתוף ובצניעות בשכונה הנקראת "כפר השלום". הם צמים בשבת, מנהלים אורח חיים המבוסס על חוקי התורה ועל פרשנותו של בן ישראל לכתוב בה ומקפידים על תזונה טבעונית. מצוות הקהילה וחוקיה נתפסים בעיניהם כמכילים נוכחות אלוהית ונועדו לייצר קהילה שתשמש דוגמה ומופת לתחלואי החברה המודרנית

     קהילת העבריים
  • "ירושלים הבנויה" - טיול בעקבות הבונים החופשיים בירושלים

    "ירושלים הבנויה" - טיול בעקבות הבונים החופשיים בירושלים

    פורסם במגזין G של ה'גלובס', 4.8.2011

    ארגון הבונים החופשיים (המאסונים) עורר מאז ומעולם סקרנות רבה. האנשים המשפיעים והידועים שבין שורותיו, ההסתגרות והחשאיות שנקטו והמסתורין שאפף את טקסיהם הולידו לא מעט סיפורים, אגדות אורבניות ותיאוריות קונספירציה. בין היתר נטען שהם מתכננים להשתלט על העולם, שהם מבצעים רציחות ושטקסיהם כוללים עבודת שטן. פרסום ספריו של דן בראון, "הסמל האבוד" ו"צופן דה וינצ'י", המקדישים להם מקום של כבוד, עוררו עניין מחודש בארגון, ובמקביל גרמו לאנשיו להסיר חלק ממעטה הסודיות הרבה. העניין הגובר בארגון המסתורי הוליד גם טיולים בעקבותיו. בפריז ובלונדון נוסדו סיורי "בעקבות צופן דה–וינצ'י" ו"בעקבות הבונים החופשיים", וגם ירושלים לא פיגרה אחריהן.

    בונים.pdf

  • "צלילי חליל אל הגבעות" - נחל חלילים ומוצא

    "צלילי חליל אל הגבעות" - נחל חלילים ומוצא

    פורסם במגזין "מסע ישראלי", גיליון מס' 44, יוני 2012

    טיול משפחתי בנחל חלילים ליד מבשרת ציון עד המושבה מוצא, ההתיישבות היהודית הראשונה בעת החדשה, מזמן שילוב של טבע עם יוזמה אנושית שכמו הקדימה את זמנה.

    מוצא.pdf
     
  • "להתמסר למדבר" - נחל מסור והר מסור

    "להתמסר למדבר" - נחל מסור והר מסור

    פורסם ב"מסע ישראלי", גליון מס'  36, פברואר 2011
     
    טיול בנחל מסור ועל הר מסור שמתנשא מעליו מעניק תמצית של הערבה בזכות ערוצי הנחלים, עצי השיטה, המצוקים שנוצרו מקווי שבר, הצמחייה ובעלי החיים. 

  • "פסחא נוסח ירושלים" - חגי הפסח בעיר הקודש

    "פסחא נוסח ירושלים" - חגי הפסח בעיר הקודש

    פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 247, אפריל 2012

    בכל רחבי העולם הנוצרי מציינים באפריל את חג הפסחא, אבל באתרים שבהם על פי המסורת הנוצרית ישו חי ופעל הקרקע עצמה כמו ספוגה במטען רגשי עמוק במיוחד. קצת על האירועים שקשורים בחג הפסחא בירושלים ומעט מסיפורי החגים ומהמראות. 

    חגי הפסחא - מסע אחר.pdf

  • "מרקם חיים עדין ורטוב" - שלוליות חורף

    "מרקם חיים עדין ורטוב" - שלוליות חורף

    פורסם במגזין "מסע ישראלי", גיליון מס' 41, דצמבר 2011
    בריכות החורף (או שלוליות החורף), שהיו פעם חלק בלתי נפרד מהנוף בארץ, הולכות ונעלמות, בעיקר בשל הפיתוח המואץ. עוד לא מאוחר לשמור על המערכת האקולוגית הייחודית הזו, שמתמלאת במים רק בחורף ומשמשת בית לבעלי חיים רבים. סקירה והצעה לטיול לכמה מהבריכות שעוד נשארו.

    ברכות חורף.pdf
     
  • "אין כמו אהבת אם" - חג מרים בירושלים

    "אין כמו אהבת אם" - חג מרים בירושלים

    פורסם במגזין "חיים אחרים", גיליון מס' 179, אוגוסט 2011
    מידי חודש אוגוס נערך בירושלים חג מרים, המציין את היום שבו לפי המסורת מרים הבתולה, אמו של ישוע, נאספה בשנתה למרומים על ידי בנה. צליינים ומאמינים מנשקים את האיקונה של מרים הישנה ולוחשים באוזנה תפילות שיגיעו הישר אל בנה, שעל פי אמונתם עתיד לשוב ולגאול אותם. החג מהווה הזדמנות לבחון את דמותה המסקרנת של הבתולה מרים והאם המסורה.

    אהבת אם-חיים אחרים.PDF
  • "מחכים לאור הגנוז" - סיור בצפת.
    פורסם במגזין "מסע ישראלי", גיליון מס' 2, מאי 2005.


    סמטאותיה של צפת רוחשים אגדות עתיקות יומין, בתי כנסת ופינות מקודשות. הדבר המשותף לכולן הוא הציפייה הבלתי פוסקת לגאולה, שתבוא במהירה בימינו אמן.

     מחכים לאור הגנוז. צפת. מסע ישראלי, גיליון 2, מאי 2005.PDF
  • "ללכת על המים" - האתרים הנוצריים סביב הכינרת.
    פורסם במגזין "מטיילים", גיליון מס' 77, יולי 2004.

     
    כשעזב ישוע את עירו נצרת הוא עקר אל הכינרת וחי בקרב הדייגים העניים. כאן עשה ניסים לורב, דרש דרשות, קנה את לב הההמונים ובחר לו את תלמידיו הקרובים ביותר. לא פלא הוא שמרגע שהפכה הנצרות דת רשמית התקדש אגם הכינרת ובפרט כמה אתרים שעל גדותיו.

     ללכת על המים. מטיילים, גיליון 77, יולי 2004.PDF
     
  • "העור הגנוז" - קומראן.
    פורסם ב"מטיילים", גיליון מס' 67, ספטמבר 2003.

     
    לקראת אמצע המאה שעברה התגלו בדרך מקרה המגילות הראשונות במדבר יהודה. התגלית, הנחשבת לאחת החשובות בעולם הארכיאולוגיה, שופכת אור על החיים היהודיים במדבר לפני כאלפיים שנה.

    העור הגנוז, קומראן. מטיילים, גיליון 67, ספטמבר 2003.PDF
  • "בשם האם"  - מרים הבתולה.
    פורסם ב"מסע ישראלי", גיליון מס' 6, ינואר 2006.

     
    אין ספק שעבור המאמין הנוצרי מרים היא אחת הדמויות הירושלמיות החשובות ביותר. על פי המסורת מרים נולדה וגדלה בירושלים ולימים שבה אל העיר בלוותה את בנה וקהילת תלמידיו. בירושלים היא נרדמה וממנה היא נאספה למרומים על ידי בנה, בן האלוהים.

    בשם האם_מרים הבתולה. מסע ישראלי, גיליון 6, ינואר 2006.PDF
  • "להתמסר לצליל המהדהד" - ראיון עם אסנת אלכביר
    פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון 237, יוני 2011.

    במשך שמונה שנים, בביתו של מורה בצפון הודו, למדה אסנת אלכביר ציור, שירה וריקוד על פי התרבות המקומית. היא הבינה שהאמנויות האלה הן הוויה אחת שלמה המתחברת למסורת עתיקת יומין, אבל גם לכאן ולעכשיו. היום היא מביאה את האמנויות ההודיות הללו לישראל ומחברת בין שתי התרבויות.

     אסנת אלכביר - מסע אחר 237, יוני 2011.pdf

  • "האב, הבן והרוח הגלילית" - הכפרים הנוצרים בגליל.
    פורסם ב"מסע ישראלי" מס' 28, דצמבר 2009.


    אנשי הגליל נבדלו תמיד מאנשי יהודה. אין זה מפתיע ששם התקבלו רעיונותיו המהפכניים של ישוע וששם ליקט את תומכיו הראשונים. תוואי השטח והריחוק אפשרו לבני הדת הנרדפת להסתתר, עד שהתחיל תור הזהב של הנצרות במאה הרביעית, כשהיא הפכה לדתה הרשמית של האימפריה.

    כפרים נוצריים בגליל.pdf
  • "ארץ זית שמן" - היסטוריה של שמן הזית בישראל.
    פורסם ב"מסע ישראלי" מס' 34, אוקטובר 2010.


    שמן זית הוא אחד התוצרים הבסיסיים ביותר של ארצנו. לצד שימושי החולין - הרבה קדושה נכרכת בו. בשמן משחו מלכים, שמו של הגואל, המשיח, נגזר מהיותו משוך בשמן וכזה הוא גם הכריסטוס - הגאול הנוצרי. בכתבה קצת על שימושי היין, קדושתו, שרידים ארכיאולוגיים ותעשייה מודרנית.


    ההיסטוריה של שמן הזית - מסע ישראלי - אוקטובר 2010
  • "בורא פרי הגפן" - ההיסטוריה של היין בישראל.
    פורסם ב"מסע ישראלי", גיליון מס' 15, אוגוסט 2007.

     
    ביהדות קיימת מצווה לשתות יין, בנצרות נחשב יין המיסה דמו של ישוע ובאיסלאם ישנו איסור על שתיית יין. מעט על משמעותו של יין בדתות השונות וכן על תהליך הייצור לו מהעת הקדומה ועד ימינו.

    ההיסטוריה של היין בארץ ישראל.pdf
     
  • "לוקחים את הדרך בהליכה" - הדרכים לירושלים.
    פורסם ב"מסע ישראלי" מס' 30, אפריל 2008.


    בעקבות ההולכים בדרך העולה מבית גוברין שבשפלת יהודה, בואך חורבת חנות, והלאה אל עיר הבירה.


    דרכים לירושלים - מסע ישראלי.pdf
  • "ציוני דרך" - ההתיישבות הציונית בנגב.
    פורסם במגזין "מטיילים", גיליון מס' 72, פברואר 2004.


    דרך ארוכה עשתה הציונות מאז הקמת שלושת המצפים בשנת 1943 והקמת אחת-עשרה הנקודות בשנת 1946. קווים לדמותה של ההתיישבות היהודית-ציונית בנגב.

    ההתיישבות בנגב ציוני דרך. מטיילים, גיליון 72, פברואר 2004
  • "חסד אנושי עלי אדמות" - ראיון עם דנה פריבך-חפץ, מחברת "חסד אנושי".
    פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 156, ספטמבר 2009.


    דנה פריבך–חפץ מציעה בספרה החדש "חסד חילוני" להקנות תוכן חדש לחסד הדתי ולתת לאדם לתפוס את מקום האל כמקורו וכמחוללו של החסד. היא מציעה סוג חדש של התבוננות בזולת, גם בנהג האוטובוס ובקופאי בסופרמרקט האנונימיים, כמי שלא רק ממלאים פונקציות אלא כאינדיבידואלים ייחודיים, שהמפגש עמם עשוי להעשיר את החיים. אהבת האדם כדת מסוג חדש.

     חסד חילוני - ראיון עם דנה פריבך חפץ - חיים אחרים-ספטמבר 2009.pdf

  • "מחתרת הבושה" - מלחמה ירושלמית לשמירה על צביונה האדריכלי של העיר.
    פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 149, פברואר 2008.


    "מחתרת הבושה", שבראשה עומד יורם אמיר, נאבקת נגד עווהל היסטורית ואסתטית של הרס מבנים ישנים בבירה והקמת מפלצות חסרות כל סגנון מקומי תחתיהם. באותה תנופה הם יוצאים נגד הממסד וכנגד תרבות הצריכה והשפע של המערב. לוחמה בשטח בנוי. 


    מחתרת הבושה - חיים אחרים.pdf
  • "ותרד אש מן השמיים" - טקס הש הקדושה בכנסיית הקבר.
    פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 211, אפריל 2009.


    פעם בשנה צובאים רבבות נוצרים על כנסיית הקבר בירושלים כדי לחזות באש הקדושה. לאמונתם, האש יורדת מן השמים וצומחת מתוך דרגש האבן בקברו הריק של ישוע. האירוע נחשב הנס הקבוע ביותר בעולם, המתקיים ברציפות, מידי שנה, מזה למעלה מאלף ושש מאות שנים. לצד האמונה מגולמת בטקס המרהיב לא מעט פוליטיקה, אבל היא לא מפריע להמונים להגיע לקטרזיס רגשי.

     טקס האש הקדושה - מסע אחר - אפריל 2009.pdf
  • "שבלול במדבר" - סרטו של עודד לשם אדומי על החירשות בכפר הבדואי אל-סייד.
    פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 154, יוני 2009.


    אי שם במרחבי צפון הנגב שוכן הכפר הבדואי אל–סייד, שבו הריכוז הגדול בעולם של חירשים. החירשות נפוצה בכפר כל כך עד שאין מתייחסים אליה כאל מום או פגם. שגרת החיים בכפר מופרת בעקבות טכנולוגיה חדשה העשויה לשקם את השמיעה אך גם מעלה את הדילמה האם באמת כל כך כדאי לשמוע. עודד אדומי לשם הגיע במקרה אל הכפר, נשבה בקסמם של התושבים ושל הסיפור וערך על כך סרט. דממה צועקת.

     שבלול במדבר - חיים אחרים - יוני 2009.pdf
  • "חייהם של השומרונים" - הקהילה השומרונית בישראל.
    פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 168, ספטמבר 2010.


    בעבר הרחוק היו השומרונים אויביהם של היהודים, עד כדי כך שיהודי הגליל נאלצו להקיף את שטחיהם ולעלות לרגל לירושלים דרך הבקעה. כיום מונה הקהילה כמה מאות אנשים והיא מחולקת בין חולון להר גריזים שמעל שכם. בקרב הקהילה הסובלת גואה המתח בכל פעם שעולההתכנית המדינית להקמה מדינה פלסטינית, העלולה להפריד אותם מהר גריזים המקודש. יותר מכל חשוב להם לשמור על המורשת ולשמור על ההר. 

    שומרונים - חיים אחרים - ספטמבר 2010.pdf
  • "כולנו אור איתן" - שבט צופי איתן.
    פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 161, פברואר 2010.


    155 חניכי שבט הצופים "איתן", שבשכונת שפירא בדרום תל אביב, הם אסופה של ישראלים, עולים חדשים, ילדי עובדים זרים ופליטים. הם הגיעו מקולומביה, אקוודור, פרו, תאילנד, פיליפינים, קונגו, ניגריה, מאוריציוס, דרום אפריקה, מרוקו, פולין, אוקראינה, דארפור, אריתראה, חוף השנהב ורומניה. במסגרת השבט הם מנסים להיות ילדים בעזרתם של אנשים טובים באמצע הדרך.

    שבט איתן חיים אחרים - חיים אחרים - פברואר 2010.pdf
  • "על פרשת דרכים" - המארונים והחייאת השפה הארמית.
    פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 229, אוקטובר 2010.


    סיפורם של הנוצרים המארונים, החיים בצפון מדינת ישראל, הוא עדין ומורכב. מצד אחד הם דוברי ערבית ורבים מהם מחשיבים את עצמם ערבים נוצרים, מצד אחר מקורם באזור ארם ולא בחצי האי ערב. היוזמה להחיות את השפה הארמית כשפת יום–יום רק מחדדת את שאלת הזהות המארונית.

    מארונים.pdf