מחקרים

בדף זה מוצגים חלק ממחקרים שערכתי. חלק מהמחקרים נעשו במסגרת אקדמית וחלק במסגרת עצמאית.

ליצירת קשר:
  • באר המדרגות ראני קי ואו (Rani Ki Vav) בפאטן, גוג‘ראת, הודו

    בארות המדרגות הן קומפלקסים אדריכליים המיוחדים להודו. המבנים התת קרקעיים האדירים רווחים בעיקר במחוזות גוג'ראת ורג'אסטאן. מבני הבארות חורגים ביותר מהטעם השימושי - הן בגודלם והן בכמות העיטורים שבהם. לשם מה נבנו?
    המחקר מתחקה אחר המשמעויות האדריכליות והאיקונוגרפיות של מבני הבאר העצומים תוך התמקדות בבאר ראני קי ואו (Rani Ki Vav) בעיירה פאטן שבמחוז גוג'ראת, הודו.

    מאמר שפורסם ב'מותר' כתב העת של הפקולטה לאומנות באוניברסיטת תל-אביב, גיליון 20-19, אוגוסט 2013:


    כתבה שפורסמה במגזין "מסע אחר", גיליון 225, יוני 2010, תקציר של ניתוח המשמעויות האדריכליות של הבארות:

    בארות המדרגות - מסע אחר - יוני 2010.pdf


    באר המדרגות בפאטן - יותם יעקבסון - שער.pdf

    באר המדרגות בפאטן - יותם יעקבסון.pdf

    באר המדרגות בפאטן - יותם יעקבסון - נספחים.pdf

    לגלריית התמונות:
    http://www.yotamjacobson.co.il/category/בארות-מדרגות
  • המוקרנס - בירור מקורותיו של מוטיב
    המוקרנס, כמוטיב עיטורי, הוא מהסממנים הבולטים ביותר מאז ראשיתה של הארכיטקטורה המוסלמית באסיה הקטנה. המוקרנסים הקדומים ביותר המוכרים בתחומי אסיה הקטנה נמצאים בפינה הצפון מזרחית של תורכיה המודרנית. במאמר זה אנסה להתחקות אחר המוקרנסים הקדומים ביותר בעולם המוסלמי. בהמשך אציע מקורות אפשריים להתפתחות המוטיב ולמשמעות הגלומות בו.

    המוקרנס.pdf

     
  • "מגרשות השדים" - מרפאות הלהאמו
    פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 158, נובמבר 2004.

     
    הלהאמו הן שמאניות טיבטיות המרפאות מחלות פיזיות, מסירות קללות, מסלקות רוחות שהשתלטו על הגוף החי, מכווינות את הפונים אליהן אל חפץ אבוד או גנוב ומגלות עתידות. ייחודן הגדול הוא שהן עצמן היו מטופלות שרופאו והפכו למטפלות בשירות האלים מלאי החמלה למען הקהילה.

     

    הכתבות המצורפות הן תקציר של המחקר:
    "מגרשות השדים" - פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון 158, נובמבר 2004:

     מגרשות השדים - מרפאות הלהאמו, מסע אחר, גיליון 158, נובמבר 2004.PDF

    וגם כתבתי "לתקשר ריפוי", שפורסמה ב"חיים אחרים", גיליון מס'  125, פברואר 2007:

     לתקשר ריפוי - הלהאמו - חיים אחרים 125, פברואר 2007.PDF
  • "וחושך על פני אחד" - על תפישת החושך המיטיב והאור המסמא

    מקובל לראות באור דבר טוב, המסלק רוע, ממגר רשע, דכדוך וסבל. מקובל לומר כי אדם שהגיע לתובנות גבוהות זכה ב"הארה" בעוד אדם המתואר כמי ששרוי בחשכה, נחשב אדם נחות, חסר צלילות מחשבתית ויכולת ניתוח והבנה של מצבים, אירועים ורעיונות. בהיפוך מתריס למקובל קיימת התייחסות מיסטית המעלה על נס דווקא את החושך, תוך שהיא שוללת את בכורתו של האור. דווקא החושך, כ'מקום' שבו מתפוגגים האובייקטים ונתלשת האחיזה, נחשב לדעת מיסטיקנים שונים שלב הכרחי בדרך, המאפשר קירבה יתירה אל האל ואל התובנות הגבוהות. אותם מיסטיקנים מפליגים בשבח העלטה ומבקשים להתפוגג בה בכמיהתם אל ה'אחד'.

    וחושך על פני אחד - יותם יעקבסון - שער.pdf

    וחושך על פני אחד - יותם יעקבסון.pdf
  • "דמעת שיש על לחי הזמן" - קווים להתפתחות מבני הקבר המוסלמים בהודו
    החל מראשית המאה ה-11 החלו המוסלמים לפשוט על שטחיה הצפון מערביים של תת יבשת הודו. תוך זמן קצר החלו להתיישב באזורים שכבשו ולהשליט בהם את תרבותם. בהדרגה הלכו וקמו מבני קבר מונומנטאליים, חלקם אחוזות של ממש, המושפעות במוטיבים אקלקטיים ומשמעויות רבות. במאמר זה אתחקה אחר קווים להתפתחותם של מבני הקבר בהודו מראשיתם ועד שיאם בטאג' מאהל ואציע פרשנות באשר למשמעותם.

    טאג מאהל.pdf

    תקציר המחקר כפי שפורסם ב"מסע אחר", גיליון מס' 206, נובמבר 2008:


    טאג מאהל - מסע אחר - נובמבר 2008.pdf 


     
  • "הודו לה‘ כי טוב" - המסע להודו כמעורר חזרה בתשובה

    בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת החזרה בתשובה בהודו. צעירים רבים שנוסעים להודו לאחר צבא חוזרים בתשובה במהלך המסע או זמן קצר לאחריו. במחקר זה ניסיתי לברר את ייחסם של החוזרים בתשובה אל תת-היבשת. מבחינתם כחוזרים בתשובה הודו ה"אלילית" אמורה להיתפש כסמל הטומאה ומקור כל שיקוץ ומצד שני, דווקא בה הם גילו את האור ותקנו דרכיהם.

     המסע בהודו כמעורר חזרה בתשובה - יותם יעקבסון - שער.pdf

     המסע בהודו כמעורר חזרה בתשובה - יותם יעקבסון.pdf
     
    הכתבה המצורפת שפורסמה במגזין "חיים אחרים", גיליון 169, אוקטובר 2010, היא תקציר של המחקר:

     חזרה בתשובה בהודו - חיים אחרים - אוקטובר 2010.pdf

     
  • ‘קבורת שמיים‘ טיבטית - טקס המוות, משמעויותיו ואופן ביצועו

    עם מותו של אדם הנוהג הרווח ביותר הוא נטילת גופתו אל ראש הר גבוה, מקום בו נזירים או בעלי מקצוע מיוחדים פשוטים את עור הנפטר, מבתרים את בשרו ונותנים אותו מאכל לעוף השמיים, הנשרים. גם את עצמות הנפטר מקפידים לאסוף, לרסק בפטישים, לערבב עם טסמפה (שעורה כתושה קלויה) ולהעניק לאוכלי הנבלות. כעבור כשעה, כל שנותר במתחם הקבורה הוא ריח טרי של בשר ונשרים משתהים, כבדים מכדי לעוף. מה הרעיון העומד מאחורי נוהג הקבורה הטיבטי, מה משמעויות הטקס ומה הוא נועד לייצר.

    קבורת שמיים - יותם יעקבסון - שער.pdf

    קבורת שמיים - יותם יעקבסון.pdf

    הכתבה המצורפת, שפורסמה במגזין "חיים אחרים", גיליון 139, אפריל 2008, היא תקציר של המחקר:

    בדרך לשמיים - טקסי קבורה טיבטים - חיים אחרים, גיליון 139, אפריל 2008.PDF: