בלוג
דף זה הוא החופשי מבין דפי האתר. כאן תמצאו הגיגים, מחשבות וביקורות - דברים שמעסיקים אותי, נושאים שלדעתי יש להעלות  על סדר היום או דעות שחשוב לי להשמיע.

"ירושלים של הודו" - פרשת איודהיה

החודש, ב- 9.11.2019, פורסמה החלטת בית המשפט העליון בניו-דלהי בעניין איודהיה, שמזה עשרות שנים מסעיר את המדינה ומביא לשפיכויות דמים גדולות. תארו לכם שבית המשפט העליון בישראל יפסוק שיש להקים בית כנסת על הר הבית וכי המוסלמים יקבלו תחת שטחי הוואקף שטח חלופי לשם הקמת מסגד. ההקבלה כמובן אינה מלאה, ובכל זאת היא דרמטית דיה.


תחנת הרכבת באיודהיה. עיירה שכוחת אל שהפכה להיות משאת נפשם של מאות מליוני מאמינים המבקשים לחלות את פני האלוהות

על פי המיתולוגיה, איודהיה (הבלתי מנוצחת, סנסקריט) היא העיר שבה נולד ופעל ראמה, אל שהתגלם בדמותו של נסיך. ככל הנראה רק במאה ה-18, דבק השם באיודהיה של היום, עיירה שכוחת אל במזרח מדינת אוטטר פרדש. בשנת 1528 לסה"נ, במקביל להתחזקותו של באבור (Babur), מייסד השושלת המוגולית, שהיוותה את השלטון המוסלמי החזק ביותר ששלט אי פעם בהודו, הוחרב מקדש הינדואי שניצב בעיירה ותחתיו הוקם מסגד שכונה בברי (Babri), על שמו של באבור. לימים, עם התקדשותה של איודהיה בהקשרו של ראמה, זכה המסגד לכינוי המורכב ג'נמסטאן מסג'יד ((Janmasthan Masjid, 'מסגד מקום הלידה' או בפשטות ג'נמבהומי (Janmabhoomi, 'מקום הלידה').


צלמים של ראמה, אשתו סיטא ואחיו המסור לקשמנא במקדש אחד מיני רבים באיודיה

מאמין מרכין ראשו לעבר טביעות כפות רגליו של ראמה במקדש שהוקם על מה שמוכר כיום כשרידי ארמונו של האל שהתגלם בדמותו של נסיך

ידוע כי עד שנת 1855, בסמוך למרד ההודי הגדול, גם הינדואים וגם מוסלמים התפללו במבנה. במרכז חצר המסגד, ליד בריכת ההיטהרות, נצבה בימה ועליה צלמיהם של ראמה וסיטא אשתו. אז הוצאו הצלמים משטח המסגד והמוסלמים הקימו סביבו חומה גדולה. ההינדואים הקימו במה קטנה מול הכניסה למתחם והציבו עליה את הצלמים של ראמה וסיטא. תחת השלטון הבריטי נעשו על ידם כמה ניסיונות משפטיים כושלים להקים מחדש את המקדש.
בשנות הארבעים של המאה הקודמת, סביב המחלוקות והמתיחות ההולכות ומתגברות בין הינדואים ומוסלמים, בנוגע לחלוקתה של הודו, שונה שם המסגד כך שזכרו של ראמה נמחה ממנו. בשלהי תקופת הראג' ניסו גורמים הינדואים לשווא להפקיע את המסגד מהוואקף המוסלמי.
בשנת 1949, לאחר זכייתה של הודו בעצמאות הוצבו באישון לילה צלמי האלים בתוך המסגד. למחרת ניסו קנאים הינדואיים לערוך לפניהם פוג'ת בוקר, אך כוחות הביטחון סלקו את הצלמים ופיזרו את ההתקהלות.  

נהר סאריו, המקדשים והגהאטי שעל גדותיוו. על פי הסיפור ראמה חצה את הנהר בעוזבו את העיר ובשובו כעבור 14 שנות גלות


פולחן הפרה על גדות נהר סאריו

נזיר, מנאמני ראמה, איודהיה

נזירים, מדבקי ראמה, איודהיה

החל משנות החמישים הלכה והתחזקה בהודו תנועת VHP (Vishva Hindu Parisad, 'המועצה ההינדואית העולמית'). התנועה, שלחמה על הפיכתה של הודו למדינה שבה שולטים חוקי הדת ההינדואית, זכתה לאהדה הולכת וגוברת בעקבות הישגיה בנוגע לחקיקת חוק האוסר על שחיטת פרה. במקביל דרשה התנועה להקים מחדש מקדשים שהוחרבו ובמקומם הוקם מסגד (למשל, מקום לידתו של קרישנה במטהורה, מקדש וישוונאטה בואראנסי ומקדש ראמה באיודהיה). התנועה ארגנה הפגנות מחאה המוניות בכל צפון הודו ובפרט סביב האתרים המקודשים. דו"ח ארכיאולוגי משנות ה-70, לפיו תחת מסגד בברי היה אומנם מקדש הינדואי, אלא שהוקדש לאל שיווא דווקא ולא לראמה, נגנז מטעמים מובנים.


אחד ממעונות הצליינים הרבים שבאיודהיה

ילדה באיודיה. חיים בצלו של סכסוך ממושך עקוב מדם


כוחה של תנועת VHP הלך והתגבר עם פעולותיה הנרחבות בקרב המעמדות הנמוכים והשבטים. התנועה פעלה להקמת בתי חולים, מקדשים ובתי ספר לנדכאים וקראה לביטול המעמדות החברתיים. באותם ימים המסגד, שמצבו היה רעוע, כלל לא היה בשימוש, גם לא על ידי מוסלמים. בשנת 1984 ייסדה תנועת VHP את תנועת הנוער בג'ראנג דאל ((Bajrang Dal, שהייתה לוחמנית יותר באופייה ובפעילותה. התנועה החלה לפעול גם נגד המרת דת לנצרות ולאסלאם וטענה שאסור לאפשר לדתות אלו דריסת רגל בתת היבשת. בסוף שנות השמונים הציבה מפלגת BJP (Bharaiya Janata Party, 'מפלגת העם ההודי'), המפלגה ההינדואית הימנית, את סוגיית איודהיה במרכז הפוליטיקה. עוד לפני המהפך השלטוני בשנת 1998, שבו עלתה מפלגת BJP לשלטון, הודק הקשר בינה לבין תנועת VHP ותנועת Shiv Sena, תנועה קיצונית ביותר ואלימה, שבניגוד לראשונה פעלה לטיהור ההינדואיזם מכל טומאה הקשורה לעירוב מעמדות.
לאחר כמה ניסיונות כושלים, ב- 6.12.1992 הוחרב מסגד בברי במבצע שתוכנן בקפידה רבה על ידי קבוצה גדולה של פעילים שחנתה לצדו שבועות. מיד לאחר הרס המסגד פשטו הפעילים ברחבי העיירה ופרעו בתושביה המוסלמים. מיד התלקחה האש והתפשטה בכל צפון הודו. מספר ההרוגים בפרעות נאמד בכ- 900 לפחות ושני שליש מתוכם מוסלמים. גל הפרעות שטף גם את הכרך מומבאי. למעשה, בעקבותיו נעשו בעיר חילופי אוכלוסין כה גדולים עד שהמבנה הדמוגראפי שלה השתנה לחלוטין. שכונות מעורבות הפכו עתה לשכונות הינדואיות או מוסלמיות. סביב גלי הפרעות הללו מתחוללת גם עלילת הסרט "נער החידות ממומבאי", אך רובנו, שכה מכוונים לראות במוסלמים את הפורעים, לא הצלחנו להבין שהמרצחים בסרט הם הינדואים דווקא וכי גיבורי הסרט הם ילדים מוסלמים שהתייתמו. הפרעות לא פרצו כך סתם. בשנת 1992 נעשו שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ההודית. החוק האוסר על ייבוא סחורות רבות, לטובת חיזוק המשק האוטרקי, שהיה קיים מאז ימיו של גנדהי, בוטל. רבבות נפגעו מהשינוי בעוד איילי הון התעשרו. הממשלה ידעה היטב לאן לנתב את התסכול: "כל עוד מקום הולדתו של ראמה לא נגאל ומסגד ניצב על חורבותיו, כיצד תבוא עלינו ברכת האלים?" שאלו הפוליטיקאים ושיסו את ההמונים במבנה הנטוש ובשכניהם המוסלמים.




מראות רחוב באיודהיה. נוכחות כוחות הבטחון ניכרת בכל פינה

מאז חורבן המסגד שטחו הפך לשטח צבאי. על במה קטנה שהוקמה על חורבות המסגד הוצבו צלמי האלים. כדי לחלות את פניהם במבט חטוף דרך אשנב צר, יש להפקיד בדלפק מסודר כל חפץ באשר הוא, אפילו עט, לעבור בדיקה ביטחונית קפדנית ולהלך דרך מבוך צר ומפותל, סגור בסורגים עבים מכל עבר.
בשוליים המזרחיים של העיירה נמצא מאז שנות ה-90 אתר קר סווק פוראם (Kar Sevak Puram), שבו עמלים ארגוני הימין הקיצוני על הכנת חלקי מקדש ראמה המחודש שאותו הם מתכוונים להקים בג'נמבהומי, על חורבות מסגד בברי. בביקוריי הקודמים, ראיתי את עשרות סתתי האבן שהקדישו את מרצם לגילוף עמודים, כותרות ופסלים. לימים, פקדתי את המקום לאחר שהושלם סיתותם של כל החלקים, שנערמו בערמות גדולות, מתכסים אבק ומעלים חזזיות. בלב המתחם הוקמה תצוגה קטנה ובה תמונות של הרס המסגד, ציורים מהראמאיאנה וצילומים של הרוגים הינדואים בפרעות. אולם גדול איכלס מודל גדול של המקדש שעתיד לקום. עולי רגל הגיעו למקום טיפין טיפין, מכל קצוות תת היבשת. בכולם אחזה התרגשות גדולה עת שמיששו בידיים רועדות את האבנים הקרות ונישקו אותן.   




במשך שנים עמלו סתתי אבן על הכנת אבני המקדש החדש של ראמה

ב- 27 בפברואר שנת 2002 פרץ גל פרעות נוסף שמרכזו העיר אחמדבאד. איתרע המזל ובעיר זו שהיתי כשפרצו. מהחלון ראיתי המון אדם מסתער בסכינים שלופות ובאלות על כל מי שהיה לבוש כמוסלמי. לנגד עיני נשחטו אנשים ברחוב. ההמון המשולהב רמס את הגופות המדממות והמשיך הלאה, מכלה זעמו גם בדוכנים ובחנויות שנבזזו ומעלה באש מכוניות.
הפרעות פרצו בשובם של עשרות אלפי צליינים ששבו מאיודהיה לבתיהם. הם התעתדו להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה למקדש ראמה, שיזם ארגון שיווא סנה בשיתוף עם מפלגת ה- BJP, אך הממשלה מנעה זאת.


צליינים בסיור מודרך באתר שבו מאוחסנות אבני מקדש ראמה הממתינות בקוצר רוח להצבתן





צליינים פוקדים בהתרגשות את אתר האבנים המסותתות, הממתינות להצבתן, של מקדש ראמה

מוסלמים קיצוניים, שרצו לשלהב את הרוחות ולפעול למען זכויותיהם באתר בפרט ובהודו בכלל עצרו רכבת עמוסה צליינים שעשו את דרכם הבייתה בגודהרה (Godhra). הם נעלו את קרונותיה מבחוץ והשליכו לתוכם בקבוקי תבערה שגרמו להרס רב ולמוות. שוב התלקחה אש הפרעות ושטפה את צפון הודו כולה. באזוריים נרחבים הכריז הצבא על מצב חירום ועוצר מלא הוטל עליהם למשך כמה חודשים. המספרים הרשמיים של ההרוגים עמדו הפעם על 790 מוסלמים ו- 254 הינדואים. 223 נעדרים הוכרזו בינתיים כמתים ו- 2548 פצועים. כמו בפרעות ב- 1992 המספרים הלא רשמיים גדולים יותר.
ב-9.11.2019 פרסם בית המשפט העליון בניו דלהי את החלטתו ולפיה יוקם באתר מקדש הינדואי בעוד עבור המוסלמים יוקצה באיודהיה שטח חלופי. למרבה הפתעה פסק הדין, שעם התקבלו הורגשה בהודו מתיחות גדולה, עבר ללא הפרות סדר. מי ייתן והשקט יישמר. 


ראמה וסיטא. לצדם לקשמנה, אחיו המסור של ראמה ומאמין מלא דבקות

 דיוקן של צליין