בימים אלו מתהדרים נופי הארץ בצבעונים. אומנם לאורך הבקעה פריחתם לקראת סיום, אבל לאורך מישור החוף והר הנגב היא בשיאה ובקרוב יהיה שיא הפריחה לאורך שדרת ההר המרכזית. מהו מקורו של הצבעוני? מהן המשמעויות הסמליות המגולמות בו וכיצד הפך להיות הפרח הלאומי של הולנד?
מסתבר שהצבעוני, המוכר יותר מכל כפרח הלאומי של הולנד ומקור גאוותה, איננו הולנדי כלל. מקורו של הצבעוני במרחב תורכיה – קווקז – פרס ושם הוא זוכה לכבוד רב. שמו הלועזי של הפרח טוליפ Tulip)), נגזר ככל הנראה מהדמיון שבינו לבין צורת הטורבן, כיסוי הראש העות'מאני. באימפריה העות'מאנית היה לצבעוני מעמד מיוחד; הוא היה לסמל הסולטנות והפך לדוגמא עיטורית רווחת על כלים, אריחים, שטיחים ובגדים.
מקור חשיבותו של הצבעוני באסיה הקטנה טמון בחשיבותו בקרב העמים התורכיים המרכז אסייתיים שכבשו את אסיה הקטנה בשלהי המאה ה-11. ככל הנראה, בקרב התורכים הקדמונים נחשב הצבעוני לאחד הייצוגים של טנגרי, אל השמיים, או של האדמה המתעוררת מידי אביב מקיפאון החורף ומשתחווה לו.
בפרס החלו לגדל את הפרח החל מהמאה ה-10 לסה"נ ואימצו את קדושתו המרכז אסייתית. בפרסית מכונה הצבעוני ללה) "laleh",لاله ( ונכתב באותן אותיות שבהן נכתב שם האלוהים "אללה" (الله), דבר שמוסיף לו יוקרה.
יש אף הטוענים כי במבט מהצד, שבו נראים שלושה מבין עלי הכותרת של הצבעוני, הפרח מדמה סכימה של המילה "אללה", כפי שהיא כתובה בערבית. יש הטוענים כי במבט מהצד שלושת עלי הכותרת של הצבעוני נראים כסכמה של המילה "אללה" בערבית.
אין ספק כי מעמדו של הפרח עלה החל מהזמן שבו התורכים זנחו את האמונה באל השמיים ודבקו באיסלאם ובפרט מאז כיבושי התורכים באסיה הקטנה וההשתלטותם על שטחי ביזנטיון. אין תמה איפוא, שהצבעוני הוא אחד מקישוטים המובהקים של שולחן החג שנערך בנורוז, ראש השנה הפרסי.
למטיילי אני נוהג להסביר שייתכן ויש בבחירת פרח זה, הצומח אחד ויחיד מכל בצל ומתפצל למה שנראה מהצד כשלושה עלי כותרת כהתרסתם של הכובשים המוסלמים בדבר אחדות האל כנגד ביזנטיון הכבושה, שבהיותה נוצרית האמינה בשילוש הקדוש.
לא בכדי תורכיה וגם איראן טוענות כנגד הולנד ש"גנבה" להן את הפרח הלאומי שלהן. אולי בימינו זה לא פוליטיקלי קורקט לומר זאת, אך במידה רבה הצדק עמן: הראשונים להביא צבעונים לאירופה היו ככל הנראה שגרירים אירופאים באיסטנבול ובאיזמיר. במהירה התאהבו בפרח עשירי הולנד ונכונו לשלם תמורתו הון. המינים השונים הוכלאו ואוקלמו לתנאים האירופאים. בין השנים 1638-1634 הגיע סחר הצבעונים לשיאו. המחירים הרקיעו שחקים, אך כמו שעלו כך גם ירדו והותירו רבים מהעוסקים בסחר הבצלים הנכספים חסרי כל. כיום מייצאת הולנד מעל לשני מיליארד בצלי צבעונים בשנה לכל העולם. המחירים של הצבעוני הממוצע אינם גבוהים כשהיו, אך מיני הצבעונים המוכלאים אין סופיים והכמויות שבהן הם נמכרים גדולות לאין שיעור.
