"כֵּיצַד נִתָּן לְהַשְׁווֹת בֵּין צְמָחִים,
הֲרֵי כָּל פֶּרַח כֹּה שׁוֹנֶה מִשְּׁאַר הַפְּרָחִים?
כָּל פֶּרַח בְּדָבָר מְסֻיָּם הוּא הַנִּפְלָא מִכֹּל;
זֶה בְּצוּרָתוֹ, זֶה בְּרֵיחוֹ וְזֶה בְּצִבְעוֹ הַוָּרֹד אוֹ הַתָּכֹל.
יֵשׁ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיֵשׁ פְּרָחִים קְטַנִּים.
יֵשׁ פְּרָחִים צְנוּעִים וְיֵשׁ יְהִירִים שֶׁזּוֹהֲרִים כְּמוֹ פְּנִינִים.
חֵלֶק מֵהַפְּרָחִים נִקְשָׁרִים בְּזִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים
וְחֶלְקָם מַעֲלִים גַּעְגּוּעִים רְחוֹקִים.
וְכֵיצַד חָשַׁבְתָּ שֶׁנִּתָּן לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מִפַּרְפַּר, חִפּוּשִׁית אוֹ דְּבוֹרָה?
מִפִּי כָּל אֶחָד מֵהֶם דַּעְתּוֹ בִּלְבַד דִּבְּרָה.
דְּבוֹרִים פְּרָחִים מְלֵאֵי צוּף אוֹהֲבוֹת
וְחִפּוּשִׁיּוֹת לִפְרָחִים מְלֵאֵי אַבְקָה מִתְאַוּוֹת.
פַּרְפָּרִים מִמֵּילָא מְשַׁנִּים כָּל הַזְּמַן אֶת דַּעְתָּם.
הֵם בְּעִקָּר נֶהֱנִים לָעוּף מִפֶּרַח לְפֶרַח כָּךְ סְתָם."
טוֹפוּ הוֹדָה לְנָחָשׁ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ,
הֶעְפִּיל לְרֶכֶס גָּבוֹהַּ וְחָשַׁב בִּשְׁתִיקָה מְלוֹא אָרְכּוֹ.
וּבְקָצֵהוּ, מוּל אֲגַם מַרְהִיב הִתְיַשֵּׁב
וְסִפֵּר לְאַבּוּ עַל מָה הוּא חוֹשֵׁב:
"כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ בְּוַדָּאוּת;
יָצָאנוּ לִמְשִׂימָה שֶׁכֻּלָּהּ שְׁטוּת!
אֵין כָּזֶה פֶּרַח, הַנִּפְלָא מִכֻּלָּם.
כָּל פֶּרַח הוּא שׁוֹנֶה וּמְיֻחָד בָּעוֹלָם.
כָּל פֶּרַח בְּדַרְכּוֹ הוּא הַנִּפְלָא מִכֹּל.
סוֹד הַיֹּפִי מָצוּי דַּוְקָא בַּשֹּׁנִי, כְּשֶׁהַשָּׂדוֹת נִצְבָּעִים בַּהֲמוֹן מְשִׁיכוֹת מִכְחוֹל."
