טוֹפוּ הִתְיַשֵּׁב בְּשׁוּלֵי הָעֵמֶק הָרָחָב, וְהִשְׁקִיף בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל הַנּוֹף הַיָּפֶה.
פִּתְאוֹם שָׁמַע רַעַשׁ.
"מָה זֶה הָיָה?" נִבְהַל טוֹפוּ.
הוּא הִבִּיט יָמִינָה וְהִבִּיט שְׂמֹאלָה,
הִבִּיט אָחוֹרָה וְהִבִּיט קָדִימָה,
הִבִּיט לְמַעְלָה וְהִבִּיט לְמַטָּה
וְלֹא רָאָה אַף אֶחָד.
"זוֹ וַדַּאי מִפְלֶצֶת!" חָשַׁב, מְפֻחָד.
"אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל וְלֹא צָרִיךְ לְפַחֵד מִמִּפְלָצוֹת. אֲחַפֵּשׂ וְאֶמְצָא אוֹתָהּ!" הֶחְלִיט.
בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק נִצָּב סֶלַע גָּדוֹל.
"הַמִּפְלֶצֶת וַדַּאי מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרָיו", הֶחֱלִיט טוֹפוּ וְהִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ אֶל הַסֶּלַע. הוּא נִצְמַד אֵלָיו וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט הֵצִיץ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה אֶל צִדּוֹ הָאַחֵר. אֲבָל אַף מִפְלֶצֶת לֹא הָיְתָה שָׁם.
"לְאָן יָכְלָה הַמִּפְלֶצֶת לִבְרֹחַ?" חָשַׁב טוֹפוּ וּלְפֶתַע שָׁמַע צִחְקוּק מוּזָר.
"זוֹ וַדַּאי הַמִּפְלֶצֶת!" הוּא דִּמְיֵן יְצוּר נוֹרָא עִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת מַפְחִידוֹת, צִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וְשִׁנַּיִם חַדּוֹת.
***
בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק הָיָה אֲגַם גָּדוֹל וְכָחֹל.
"אוּלַי הַמִּפְלֶצֶת קָפְצָה לָאֲגַם וּמִתְחַבֵּאת בְּתוֹכוֹ?" חָשַׁב טוֹפוּ.
הוּא הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ אֶל שְׂפַת הָאֲגַם וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל חוֹפוֹ הִבִּיט אֶל תּוֹךְ מֵימָיו הַצְּלוּלִים.
לְמַרְבֵּה הַצַּעַר רָאָה בַּמַּיִם רַק אֶת עַצְמוֹ, מִשְׁתַּקֵּף .
"אֵיפֹה יְכוֹלָה הַמִּפְלֶצֶת הַמַּפְחִידָה הַזֹּאת לִהְיוֹת?" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּקוֹל וּלְפֶתַע שָׁמַע שׁוּב אֶת הַצִּחְקוּק הַמּוּזָר.
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם פָּגַשׁ טוֹפוּ יַנְשׁוּף קָטָן וְחָכָם. הַיַּנְשׁוּף יָשַׁן, אַךְ הִתְעוֹרֵר כְּשֶׁטּוֹפוּ הִתְקָרֵב אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן מִסְתַּתֶּרֶת הַמִּפְלֶצֶת.
"אֵין כָּזֶה דָּבָר מִפְלָצוֹת אֲמִתִּיּוֹת. הַמִּפְלָצוֹת כֻּלָּן קַיָּמוֹת רַק בַּדִּמְיוֹן. אֲנִי תָּמִיד עֵר בַּלֵּילוֹת וְאַף פַּעַם לֹא פָּגַשְׁתִּי מִפְלֶצֶת", אָמַר הַיַּנְשׁוּף וּפִהֵק.
"לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם מִפְלָצוֹת!" הִתְעַקֵּשׁ טוֹפוּ.
"לְמִפְלָצוֹת יֵשׁ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת מַפְחִידוֹת, צִפָּרְנַיִם אֲרֻכּוֹת וְשִׁנַּיִם חַדּוֹת", הִסְבִּיר טוֹפוּ וְהַיַּנְשׁוּף הֶחָכָם הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ.
פִּתְאוֹם נִשְׁמַע הַצִּחְקוּק הַמּוּזָר, הַמַּפְחִיד.
טוֹפוּ הִבִּיט יָמִינָה וְהִבִּיט שְׂמֹאלָה,
הִבִּיט אָחוֹרָה וְהִבִּיט קָדִימָה,
הִבִּיט לְמַעְלָה וְהִבִּיט לְמַטָּה
וְלֹא רָאָה אַף אֶחָד.
"שָׁמַעְתָּ? זוֹ הַמִּפְלֶצֶת!" אָמַר טוֹפוּ לַיַּנְשׁוּף.
הַיַּנְשׁוּף צָחַק.
"אִם זוֹ מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה, לָמָּה אֵינָהּ מוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ וּמַפְחִידָה אוֹתָנוּ? מַדּוּעַ הִיא רַק מְצַחְקֶקֶת בַּסֵּתֶר וְשָׁבָה וּמִתְחַבֵּאת?" שָׁאַל.
טוֹפוּ מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲנוֹת וְהִמְשִׁיךְ בְּחִפּוּשָׂיו.
טוֹפוּ הִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי קוֹץ גָּדוֹל וּמְאַיֵּם, בְּתִקְוָה שֶׁהַמִּפְלֶצֶת תּוֹפִיעַ, וּלְפֶתַע הוֹפִיעַ עֵדֶר גָּדוֹל שֶׁל יָאקִים.
הַיָּאקִים נֶחְפְּזוּ בְּדַרְכָּם לַחְצוֹת נָהָר גָּדוֹל וְהָרוֹעִים שֶׁלָּהֶם, רְכוּבִים עַל סוּסִים, זֵרְזוּ אוֹתָם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמַּיִם הִשְׁמִיעוּ הַיָּאקִים נְחָרוֹת וְחִרְחוּרִים רָמִים.
"אֲהָה!" חָשַׁב טוֹפוּ, "הַמִּפְלֶצֶת וַדַּאי מִסְתַּתֶּרֶת בֵּינֵיהֶם!"
