"ללכת בעקבותיו" – מסע בעקבות הבודהא.
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 217, אוקטובר 2009 סיפור חייו של גאוטמה סידדהארטהא, הבודהא ההיסטורי, מתפרש על פני כמה תחנות עיקריות בחייו, ביניהן הגנים בהם נולד בלומביני (כיום בנפאל), בודהגאיה, המקום בו זכה בהארה, סארנאת, המקום שבו נשא את הדרשה על אודות 'ארבע האמיתות הנאצלות' וקושינאגר, המקום שבו על פי המסורת הוא הלך לעולמו. […]
"האל המשתולל" – מקדשי שיווא בדרום הודו.
פורסם במגזין "מטיילים", גיליון מס' 109, ינואר 2009 שיווא הוא אל של ניגודים. הוא גדול הסגפנים ובה באותה שעה גדול האירוטיקנים. ככזה, האל המזוהה יותר מכל עם פסגת קאילאש בצפוןן ההימלאיה פוקד אתרים שונים בדרום הודו ומקדש אותם עבורו. מקדשי שיווא בדרום הודו, מטיילים 109, ינואר 2009
"לצלוח את הגנגס בחרבה" – מחשבות על חופש.
פורסם ב"מגזין G" של הגלובס, 17.4.2008 ההעפלה אל מקורות הגנגס, הנקודה שבה הקרחון מפשיר והופך לנהר המקודש ביותר בהודו, היא חוויה נופית ורגשית מסעירה. לצלוח את הגנגס בחורבה – מחשבות על חופש
"מעבר להרים ולמדבר" – לדאק.
פורסם במגזין "מטיילים", גיליון מס' 81, נובמבר 2004 עמק לדאק שוכן לאורך נהר האינדוס, הזורם בין רכס ההימאליה לרכס הקראקורם. כיום האזור מהווה חלק מהודו המודרנית, אך מבחינת נופיו ותרבותו הוא משתייך לספר הרמה הטיבטית. מעבר להרים ולמדבר_ מטיילים, גיליון 81, נובמבר 2004
"ברית אחיות" – קהילת ההיג'רות בהודו.
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 234, מרץ 2011 קהילת ההיג'רות בהודו מורכבת מבעלי מוטאציות מיניות או גברים שעברו טקס כריתה של איבר המין והאשכים. הן חיות בקומונות וזוכות ליחס מורכב שנע בין סלידה, רתיעה ותיעוב, לפחד, הערצה ויראה. הכתבה מאפשרת הצצה קטנה אל עולמן. היגרות-מסע אחר-מרץ 2011(2)
"ניחוחות של קדושה" – שימושיו וקדושתו של צמח הריחן.
פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 166, יולי 2010 צמח הבזיליקום אינו רק תבלין המככב במטבח האיטלקי, אלא גם צמח בעל משמעות ביהדות, בנצרות, באיסלם ובהינדואיזם. השילוב של ריח דומיננטי, של תכונות מרפא ושל אגדות ומסורות שנקשרו בשמו העניק לו מקום של כבוד בפולחנים ובטקסים. מסע חובק עולם בעקבות הבזיליקום. בזיליקום – חיים אחרים – יולי […]
"פרח הלוטוס וגללי הגמל" – פסטיבל ברהמה בפושקר
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 102, מרץ 2000 פסטיבל ברהמה, המוכר יותר בכינויו "יריד הגמלים" מתקיים מידי סתיו בפשוקר שבמחוז רג'אסטאן שבהודו. כמו כל חגיגה הודית גדולה, גם חגיגה זו היא עירוב ססגוני של קודש וחול, קדושה וטומאה. הפוקד את העיירה הקטנה ביום חגה זוכה לשפע מראות ססגוניים מאין כמותם, למופעים שונים של דבקות […]
"רוחות של גנג'ה" – ייחודו של הכפר מלאנה שבהימלאיה ההודית
הכפר מלאנה הוא אחד הכפרים המבודדים ביותר במרחב עמק קולו. בני הכפר רואים עצמם כנעלים באדם ונמנעים מלבוא במגע עם זרים באשר הם. בעשורים האחרונים הפך ייצור הצ'ארס, החשיש ההודי, מקור הפרנסה העיקרי של הכפר, דבר שזימן לאזור לא מעט פשע. במלאנה תמיד רב המסתורין על הגלוי. רוחות של גאנג'ה- מאי 2000
"החולדה הקדושה" – מקדש החולדות בדשנוק, הודו.
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 164, מאי 2005. ברוב קצוות תבל החולדות נחשבות בעל חיים מפיץ מחלות ובזוי שרצוי לחסלו. בדשנוק, מכל החיות שבעולם, דווקא החולדה נחשבת מקודשת וזוכה ליחס דואג ומכבד. מדוע ולמה? החולדה הקדושה – מקד החולדות בדשנוק_ מסע אחר, גיליון 164, מאי 2005
"כוח, מיניות ואיפוק" – שיער בהודו
פורסם ב"מסע אחר", גיליון מס' 180, ספטמבר 2006 לשיער בהודו משמעויות רבות וסותרות. אצל ההינדים שיער מטופח, נקי ומסורק מסמל נקיון כפיים ושמירה על חוקי החברה והמשפחה. שערם הפרוע של הסאדהו מסמל את פרישתם מהחברה ואת התנערותם מחוקיה המגבילים. בטקסים מסוימים מסמל השיער את העבר וחובק בתוכו את הגאווה ואת החטאים. מזו גם מאלו מבקשים […]
"מגרש השדים" – מקדש בלאג'י
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 109, אוקטובר 2000 בכפר קטן במזרח ראג'סטאן ישנו קומפלקס מקדשים יוצאי דופן המושכים אליהם אלפי מאמינים מידי יום. על פי המסורת זהו המקום שבו בחר הנומאן, בצורתו כבלאג'י להתגלות בפני בני האדם. כאן, בעזרת כוהניו המסורים המקיימים טקסים פרועים ואלימים, הוא מרפא מחלות גוף ופותר בעיות נפש. מגרש השדים […]
"האגם המוזהב" – אמריצאר והסיקהים
פורסם ב"מטיילים", גיליון מס' 81, נובמבר 2004 הדת הסיקהית היא תוצר מעניין לסינתזה בין הדת ההינדית לדת המוסלמית. בני המיעוט מחזיקים במשרות מכובדות שאינן תואמות את מספרם היחסי באוכלוסייה. כל בני הדת הזו רואים במקדש הזהב באמרציצא את מרכזם הרוחני. האגם המוזהב_ אמריצאר_ מטיילים, גיליון 81, נובמבר 2004
"ריח של הימאליה" – עמק קולו
פורסם במגזין "מטיילים", מס' 81, נובמבר 2004 עמק קולו, אחד העמקים הפנימיים בדרום ההימלאיה ההודית טובל כולו בירק. על המדרונות פזורים כפרים ציוריים שהגישה אל חלקם רגלית בלבד. מעל העמק מתנשאות פסגות מושלגות שעל חלקן, כך מאמינים שוכנים האלים המשגיחים על בני האדם. מידי סתיו נערכות בעיר הבירה שלה עמק חגיגה שבה כל האלים (כמעט) נוטלים חלק. ריח […]
משכן האלים – העמקים הפנימיים בהימ‘צל פרדש
פורסם ב"מסע אחר", גיליון מס' 248, מאי 2012 במסע אל העמקים הפנימיים בהימלאיה ההודית עברתי מעיירת הנופש של מושלי הראג' הבריטי אל כפרים שמתקיימות בהם חגיגות לאלים מקומיים. בדרך נפרדתי ממחוזות האמונה ההינדואית לטובת חבלי ארץ שבהם שולטת האמונה הבודהיסטית–טיבטית. למרות שינויי הנוף והאמונה התברר לי שתפיסת העליונות הלבנה שולטת גם שם, באזור שהיה גבול שלטונו […]
הגמל, הסלולאר והפסטיבל – ברהמה מלה בפושקר
פורסם במגזין G של 'גלובס' בתאריך 15.11.2012 יריד הגמלים בפושקר הוא אחת האטרקציות התיירותיות המוכרות ביותר בהודו: מאות אלפי צליינים, עשרות אלפי גמלים והמוני תיירים. אבל בשנים האחרונות מסתמנים שינויים: פחות צליינים, פחות גמלים, יותר תיירים והסתייגות מעריצות הכוהנים. פושקר – פרסום בגלובס
"מגדר נמס בחום" – פסטיבל ההיג‘רות בטמיל נאדו
פעם בשנה נערך בכפר הזעיר קווגאם (Koovagam) שבדרום הודו פסטיבל גדול לכבוד האל איראוון (Iravan), המוכר מאפוס המהבהראתה. הפסטיבל נמשך שמונה עשר ימים, אך שיאו בלילה וביום האחרונים, שמהלכם משחזרים את נישואיו של אירוואן, שזכה בליל כלולות רב עינוגים יחיד בטרם הוקרב, ואת טקסי האבלות שלאחר מותו. בטקס משתתפות אלפי היג'רות, בנות קהילת הסריסים. זוהי […]
"איפה הקאץ‘?" – מחוז קאץ‘ שבגוג‘ראת
פורסם במגזין G של "גלובס" בתאריך 5.11.2015 מחוז קאץ' במדינת גוג'ראת שבמערב הודו הוא אחד האזורים הפחות מתוירים. רק לאחרונה הותרה לתיירים הכניסה לאזורים שליד גבול פקיסטן, וכך התגלו שבטים עם תרבות ייחודית, בעלי חיים ונופים יוצאי דופן קאץ' – פרסום בגלובס
"ריקוד האלים" – טקסי תייאם בצפון קראלה
באזורים הנידחים של צפון קראלה שבדרום הודו מתקיימים טקסים פולחניים ייחודיים שבהם משתתפים רקדנים העוטים שלל תחפושות מרהיבות ביופיין. הטקסים, שבמקרים רבים נערכים בלילה, משלבים מסורת מקומית קדומה עם המסורת ההינדואית הקאנונית ושופכים אור על האמונות המקומיות ועל היחסים הסבוכים בחברה המקומית. במשך כל הלילה נערך מופע התייאם (אל במליאלם). בזה אחר זה חוללו רקדנים […]
"בהרי התה הקרירים" – הרי הגהאת המערביים
פורסם במגזין G של גלובס בתאריך 10.8.2015 הודו בקיץ? ועוד בדרום? בהחלט כן! מזג האוויר במישורי דרום הודו מהביל כל השנה, אבל במרומי הרי הגהאט הטמפרטורה נוחה והלחות נסבלת. לא במקרה הפכו הפסגות האלה למקומות המפלט של אנשי הממשל הבריטים בתקופת הראג', של הודים עשירים ושל תיירים בני זמננו הרי הגהאת – פרסום בגלובס
"על נהרות קרלה"
פורסם במגזין G של "גלובס" בתאריך 23.2.2012 מדינת קרלה בדרום מערב הודו שונה מאוד מהתמונה ההודית האופיינית; לא רק בנופים, בשפה ובמסורת, אלא גם באווירה הטרופית הייחודית. יש גם אטרקציות יהודיות מפתיעות. עכשיו העונה קרלה – פרסום בגלובס
"מבנים שמימיים" – אדריכלות הינדואית
פורסם במגזין G של גלובס בתאריך 22.12.2016 שלושה אתרים ארכיטקטוניים מיוחדים במינם בהודו, שגורמים גם למבקרים מהמערב היהיר והטכנולוגי לעמוד פעורי פה. לא רק יופיים והיכולות ההנדסיות והטכנולוגיות הגלומות בהם מרשימים, אלא גם ההיבטים הרוחניים והפילוסופיים אדריכלות הודית – גלובס
"הטמא שהעז לעמוד מול גנדהי" – אמבדקאר ומעמד הטמאים.
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 210, מרץ 2009. בעוד גנדהי מוכר ברחבי העולם כמי שהקדיש את חייו למען שיפור מצבם של הטמאים, מסתבר שהטמאים עצמם מתכחשים לו. חלקם אף רואים בו רודן שהשליט עמדותיו וכפה מהלכים גם בעניינים לא לו. אמבדקאר נולד למשפחה ממעמד הטמאים, היה לעורך דין משכיל שהתחנן בבריטניה. מלחמתו למען הטמאים […]
"סיפורים שנוצקו באבן" – מדינת קרנטקה
פורסם במגזין G של "גלובס" בתאריך 28.12.2017 זה קורה רק פעם ב– 12 שנה, וזה קורה השנה, במדינת קרנאטקה בהודו: טקס מיוחד במינו של דת הג'יין, של סגידה לפסלו הענק של מורה רוחני. ואם אתם כבר בסביבה, כדאי לגלות עוד אוצרות שמסתתרים במדינה המעניינת והלא-מוכרת הזו קרנטקה
"פמוטים ומקלות קטורת" – הקהילות היהודיות בהודו
פורסם במגזין G, גלובס דרום–הודו הייתה ביתן של כמה וכמה קהילות יהודיות, חלקן עתיקות מאוד וחלקן “רק” מהמאה ה– 18 . רובן עלו לישראל, אך השאירו מאחור שרידים מפוארים, שגם לא–יהודים עולים לרגל לראותם. יהודי הודו – פרסום בגלובס
מאתה ני פצ‘די – מאחורי הקלעים של האלה המצוירת
במדינת גוג'ראת שבהודו עדיין קיימת אומנות ההדפסה והציור על בדי כותנה. בעבר נקראה המלאכה פאתהצ'יטרה (בסנסקריט, פאתה = בד, צ'יטרה = תמונה), אך תחת שלטון האיסלאם השם הרווח הפך להיות קלאם קרי שמקורו במילה הערבית קלאם = ציפורן/עט וקרי = עבודה (הינדי). מגילות שנכתבו וצוירו על בדים מוזכרות לא מעט בכתבים הודיים קדומים, אך למרבה הצער, […]
"בעל הנפש הגדולה" – מהאטמה גנדהי וספרו "הינד סווראגד‘", שלטון הודי עצמי
פורסם במגזין "חיים אחרים", אוגוסט 2016 אף שחלפו יותר ממאה שנה מאז שחיבר מוהנדס קרמצ'נד גנדהי את הספר "הינד סווראג'", בעברית: "שלטון עצמי הודי", השאלות העולות בו רלוונטיות גם היום, אולי יותר מתמיד. גנדהי היה מנהיג הודי פוליטי ורוחני, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית ונקט התנגדות לא אלימה. בזכות אלה ועוד, הוא נחשב לאבי האומה ההודית ונמנה […]
ארץ המלכים" – ארמונות המהאראג‘ות בראג‘סטאן
פורסם במגזין G של "גלובס" בתאריך 31.12.2015 ראג'סטן שבהודו זרועה כולה בארמונות מפוארים ובמצודות של מהראג'ות ושל נסיכים מקומיים, שצברו בשעתם עושר אגדי. רבים מהארמונות הללו נשארו בידיים פרטיות, והוסבו למוזיאונים ולמלונות מורשת יוקרתיים, שמספקים חלום אקזוטי לתייר והון עתק לבעלים ארמונות בראג'סטאן – פרסום בגלובס
היכל האופנוע – עוד אחת מהתגלמויותיו הרבות של האל
אחד הדברים שמערביים הכי מתקשים לתפוס בהודו; האופן שבו האלוהי, הנשגב, שב ומתגלם בחומר, פועל בעולם ולש את המציאות באופן אחר, חדש, על-טבעי, טבעי אחר, מועצם. כן, האלוהי בהודו אוהב להתחפש, ללבוש צורה ולפשוט אותה, להופיע ושוב להיעלם. לאורכה ולרוחבה של תת-היבשת ישנם אין-ספור מקומות שבהם האלוהי בצורותיו השונות התגלה לפני מאמיניו, קומץ או המונים. […]
ברית אחיות" – קהילת ההיג'רות בהודו.
פורסם במגזין "מסע אחר", גיליון מס' 234, מרץ 2011. קהילת ההיג'רות בהודו מורכבת מבעלי מוטאציות מיניות או גברים שעברו טקס כריתה של איבר המין והאשכים. הן חיות בקומונות וזוכות ליחס מורכב שנע בין סלידה, רתיעה ותיעוב, לפחד, הערצה ויראה. הכתבה היא הצצה קטנה אל עולמן. היגרות-מסע אחר-מרץ 2011(2)
"עליבות לתפארת" – על הסרט 'נער החידות ממומבאי'.
פורסם ב"חיים אחרים", גיליון מס' 151, אפריל 2009. מעיניו של רוב הציבור הישראלי, כמו גם של מבקרי הקולנוע, נעלמה העובדה שהפורעים בגינם מתייתמים גיבורי הסרט הם דווקא הינדים ולא מוסלמים. עד כמה אנו שבויים בתפישה שאם יש אלימות מקורה באיסלאם ועד כדי כך קשה לנו לראות במוסלמי קורבן? הצצה אל כמה פינות חשוכות בסרט. ביקורת על […]
